תל חדיד
מתוך עמוד ענן
(שם:תל חדיד. תיאור:ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל ממצאים מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפ) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.963339193616 | |Lat=31.963339193616 | ||
|Height=145 | |Height=145 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=תל חדיד | |Name=תל חדיד | ||
| - | |Description=ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל ממצאים מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בימיו של יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיע לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי בחיפה. במוזיאון ישראל מוצגים מכתבי חרס כתובים יתדות ועוסקים בנושאים משפטיים. בתנ"ך מוזכר היישוב כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול ברומאים. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד. חדיד מופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי סיפר בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול והערבים קוראים למקום חדיתא. במקום היה כפר ערבי בשם ח'דיתה. בשנת 1944 מנה הכפר כ־750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948 נוצחו והכפר ניטש ונהרס. קיבוץ חדיד הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר | + | |Description=ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל ממצאים מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בימיו של יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיע לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי בחיפה. במוזיאון ישראל מוצגים מכתבי חרס כתובים יתדות ועוסקים בנושאים משפטיים. בתנ"ך מוזכר היישוב כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול ברומאים. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד. חדיד מופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי סיפר בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול והערבים קוראים למקום חדיתא. במקום היה כפר ערבי בשם ח'דיתה. בשנת 1944 מנה הכפר כ־750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948 נוצחו והכפר ניטש ונהרס. קיבוץ חדיד הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר.(בשנת 1952 הוקם מושב חדיד לצד הקיבוץ "חדיד עליון" ו"חדיד תחתון" והקיבוץ התפרק מעט לאחר מכן). יש שרידים של הקיבוץ והמושב בקרבת היציאה הדרומית של המנהרה , משטחי בטון ובסיסים למנועים ( הערה, מנחם לסקה) |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
|images=DSC00539.JPG | |images=DSC00539.JPG | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | + | |Contributors=Menyroth, Itsiknagar, Vaizel, Dtichon, אלשך, Zagury, Ari.raz19, אבטןיוחאי, מוריה מליחי, מנחם ל, ליאו, Rh44, יואב164, Giladnav, היסטוריה על המפה, Www.nelech.co.il, יוסי גפן | |
| - | |Contributors=Menyroth, Itsiknagar, Vaizel, Dtichon, אלשך, Zagury, Ari.raz19, אבטןיוחאי, מוריה מליחי, מנחם ל, ליאו, Rh44, יואב164, Giladnav, היסטוריה על המפה, Www.nelech.co.il | + | |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/8/2022 04:12:18 |
|WinId=633629453841075002 | |WinId=633629453841075002 | ||
| - | | | + | |LongDescription=הערת רפי חתוכה: אכן היה על תל חדיד קיבוץ שהתפרק לאחר פחות משנה. |
| + | הסופר חיים מייטליס כתב על הקבוצה ספר בשם | ||
| + | *תחיה*/ חדיד // "קבוץ עם יסודות, בלי בניין. פרקי בניין ויצירה של קיבות דתי. הספר הוא על הקבוץ שהקימו עולי הונגריה ב-12/05/1949. מאוחר יותר שונה שם הקבוצה מ"תחיה" ל-"חדיד". הספר יצא בהוצאת בית העדות-ניר גלים במאי 2011 | ||
| + | |ExtLinks=https://www.nelech.co.il/2020/08/18/%D7%AA%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%99%D7%93/ | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 04:12, 8 בספטמבר 2022
145 מ'
תקציר
ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל ממצאים מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בימיו של יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיע לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי בחיפה. במוזיאון ישראל מוצגים מכתבי חרס כתובים יתדות ועוסקים בנושאים משפטיים. בתנ"ך מוזכר היישוב כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול ברומאים. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד. חדיד מופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי סיפר בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול והערבים קוראים למקום חדיתא. במקום היה כפר ערבי בשם ח'דיתה. בשנת 1944 מנה הכפר כ־750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948 נוצחו והכפר ניטש ונהרס. קיבוץ חדיד הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר.(בשנת 1952 הוקם מושב חדיד לצד הקיבוץ "חדיד עליון" ו"חדיד תחתון" והקיבוץ התפרק מעט לאחר מכן). יש שרידים של הקיבוץ והמושב בקרבת היציאה הדרומית של המנהרה , משטחי בטון ובסיסים למנועים ( הערה, מנחם לסקה)
הרחבה
הערת רפי חתוכה: אכן היה על תל חדיד קיבוץ שהתפרק לאחר פחות משנה. הסופר חיים מייטליס כתב על הקבוצה ספר בשם
- תחיה*/ חדיד // "קבוץ עם יסודות, בלי בניין. פרקי בניין ויצירה של קיבות דתי. הספר הוא על הקבוץ שהקימו עולי הונגריה ב-12/05/1949. מאוחר יותר שונה שם הקבוצה מ"תחיה" ל-"חדיד". הספר יצא בהוצאת בית העדות-ניר גלים במאי 2011
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Menyroth, Itsiknagar, Vaizel, Dtichon, אלשך, Zagury, Ari.raz19, אבטןיוחאי, מוריה מליחי, מנחם ל, ליאו, Rh44, יואב164, Giladnav, היסטוריה על המפה, Www.nelech.co.il, יוסי גפן
תאריך עדכון: 9/8/2022 04:12:18
קישורים חיצוניים
https://www.nelech.co.il/2020/08/18/%D7%AA%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%99%D7%93/
