קבר הנביא שמואל (נבי סמויל)
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
Marikriber (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה, וכן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים. | במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה, וכן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים. | ||
| - | |LongDescription= | + | |LongDescription=תאור הקרבות בתש"ח בספרו של אורי בן ארי "אחרי". |
| - | + | ||
|PointType=קבר | |PointType=קבר | ||
| - | + | |Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber | |
| - | + | ||
| - | |Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר | + | |
| - | + | ||
| - | + | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=9/23/2012 08:48:29 | ||
| + | |WinId=633171912994764122 | ||
| + | |Accessibility= | ||
| + | |ExtLinks= | ||
| + | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 08:48, 23 בספטמבר 2012
867 מ'
תקציר
ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כה' באייר (יש הטוענים לתאריך כו'). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמויל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים.
במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה, וכן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים.
הרחבה
תאור הקרבות בתש"ח בספרו של אורי בן ארי "אחרי".
סיווג: קבר
נגישות:
מקור:יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber
תאריך עדכון: 9/23/2012 08:48:29
קישורים חיצוניים
