המצדית התורכית של צומת השבעה
מתוך עמוד ענן
מ (דף חדש: {{Point |Lon=34.81243019061803 |Lat=32.01022213686351 |Height=34 |MeasuredByGPS=Yes |Name=המצדית התורכית של צומת השבעה |Description=לא הרבה מכירי...) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=32.01022213686351 | |Lat=32.01022213686351 | ||
|Height=34 | |Height=34 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
| - | |Name=המצדית התורכית של צומת השבעה | + | |Name=המצדית התורכית של צומת השבעה |
|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. | ||
המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה) על מנת לשפר את ביטחון הנוסעים. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים, חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (ניתן למצוא סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן) . | המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה) על מנת לשפר את ביטחון הנוסעים. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים, חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (ניתן למצוא סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן) . | ||
| - | |||
| - | |||
| + | |LongDescription=המצדית שלפנינו נמצאת היום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המוסך צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. | ||
| + | ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – היחידה שמצבה נותר היום כאז. | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=מצודה | |PointType=מצודה | ||
| - | |Contributors= | + | |Contributors=אסף פולת |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/12/2012 08:29:39 |
|WinId=634856272287537731 | |WinId=634856272287537731 | ||
| - | | | + | |Csrc= |
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|images= | |images= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 08:29, 12 באוקטובר 2012
34 מ'
תקציר
לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו.
המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה) על מנת לשפר את ביטחון הנוסעים. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים, חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (ניתן למצוא סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן) .
הרחבה
המצדית שלפנינו נמצאת היום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המוסך צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי.
ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – היחידה שמצבה נותר היום כאז.
סיווג: מצודה
נגישות: הכל
מקור:אסף פולת
תאריך עדכון: 10/12/2012 08:29:39
קישורים חיצוניים
