המצדית התורכית של מחלף השבעה
מתוך עמוד ענן
(תיקון שגיאות) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=34 | |Height=34 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=המצדית התורכית של | + | |Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה |
| - | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. | + | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). מטרתן הייתה להעלות את רמת הביטחון בדרכים. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (ניתן למצוא סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המוסך צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – שמצבה נותר היום כאז. |
| - | המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך לירושלים | + | |
| - | + | ||
| - | ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – | + | |
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=מצודה | |PointType=מצודה | ||
|Contributors=אסף פולת | |Contributors=אסף פולת | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/4/2012 15:25:26 |
|WinId=634856272287537731 | |WinId=634856272287537731 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
גרסה מתאריך 15:25, 4 בנובמבר 2012
34 מ'
תקציר
לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן המוביל לכיוון דרום, מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). מטרתן הייתה להעלות את רמת הביטחון בדרכים. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (ניתן למצוא סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המוסך צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – שמצבה נותר היום כאז.
הרחבה
סיווג: מצודה
נגישות: הכל
מקור:אסף פולת
תאריך עדכון: 11/4/2012 15:25:26
קישורים חיצוניים
