המצדית התורכית של מחלף השבעה
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה | |Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה | ||
|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז. | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז. | ||
| + | |images=מיצדהשבעה.JPG, | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=מצודה | |PointType=מצודה | ||
| - | |Contributors=אסף פולת | + | |Contributors=אסף פולת, Marikriber |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/5/2013 11:52:42 |
|WinId=634856272287537731 | |WinId=634856272287537731 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 11:52, 5 ביוני 2013
34 מ'
תקציר
לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
הרחבה
סיווג: מצודה
נגישות: הכל
מקור:אסף פולת, Marikriber
תאריך עדכון: 6/5/2013 11:52:42
קישורים חיצוניים
