נבי יושע
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
(שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.556652131075 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.112910875491 |
|Height=374 | |Height=374 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=נבי יושע | |Name=נבי יושע | ||
| - | |Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). | + | |Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה. |
| - | ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון. | + | |
| - | יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. | + | |
| - | ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. | + | |
| - | במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. | + | |
| - | + | ||
| - | האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה. | + | |
|images=נבייושע.JPG, | |images=נבייושע.JPG, | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=קבר | |PointType=קבר | ||
| - | + | |Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014 | |
| - | |Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber | + | |csrc= |
| - | |csrc= | + | |LastUpdate=9/12/2014 11:45:42 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633033381118355739 | |WinId=633033381118355739 | ||
| - | |||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | | | + | |ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2 |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 11:45, 12 בספטמבר 2014
374 מ'
תקציר
מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
הרחבה
סיווג: קבר
נגישות:
מקור:נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014
תאריך עדכון: 9/12/2014 11:45:42
קישורים חיצוניים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
