P220463

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 22:16, 14 באפריל 2025 (הצגת מקור) קישקשתא2 (שיחה | תרומות) (שם:חורבת נבלט. תיאור:נְבַלָּט היה יישוב מקראי. בתקופת שיבת ציון כאשר התאפשרה חזרתם של הגולים מבבל לארץ ישראל לאחר הכרזת כורש, יושבה נבלט ע) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 08:12, 15 באפריל 2025 (הצגת מקור) קישקשתא2 (שיחה | תרומות) (שם:. תיאור:.)
שורה 4:		שורה 4:
	|Height=69		|Height=69
	|MeasuredByGPS=Yes		|MeasuredByGPS=Yes
-	|Name=חורבת נבלט	+	|Name=
-	|Description=נְבַלָּט היה יישוב מקראי. בתקופת שיבת ציון כאשר התאפשרה חזרתם של הגולים מבבל לארץ ישראל לאחר הכרזת כורש, יושבה נבלט על ידי בני שבט בנימין, על פי המסופר בספר נחמיה:	+	|Description=.
-		+
-	”וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ: עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה: חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם: חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט”.	+
-		+
-	במאה ה-20 הציעו לזהותה בבית נבאלא, הסמוכה למושב בית נחמיה של ימינו, מצפון מזרח ללוד, ואשר נמצאת צפונית לתל חדיד, וזאת בהתאם להקשר המקראי.	+
-		+
-	בתל הסמוך נתגלו שרידים מתקופת הברונזה עד התקופה הביזנטית.	+
-		+
-	יש לציין כי בתוספתא נזכרת על ידי חז"ל "משפחת בית נבלטא", וכמו כן, בשטר גירושין בארמית ממדבר יהודה, המתוארך לתקופת המרד הגדול, מצוין כי שם האישה הוא "מרים בת יהונתן מן הנבלטא".	+
-		+
-	הנחל העובר באזור נקרא כיום נחל נבלט, על שם העיר מקראית, ובראשית ימיו נקרא מושב בית נחמיה בשם "בית נבלטא".	+
-	(מתוך ויקיפדיה)	+
	|images=		|images=
	|Accessibility=		|Accessibility=
-	|PointType=אתר ארכיאולוגי	+	|PointType=אחר-אחר
	|Contributors=קישקשתא2		|Contributors=קישקשתא2
	|csrc=mobile		|csrc=mobile
-	|LastUpdate=4/14/2025 22:16:16	+	|LastUpdate=4/15/2025 08:12:29
-	|WinId=638802657765068830	+	|WinId=638802657760861045
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 08:12, 15 באפריל 2025

34.9108953 32.0564402Yes   69 מ'

תקציר

.

הרחבה

סיווג: אחר-אחר
נגישות:
מקור:קישקשתא2
תאריך עדכון: 4/15/2025 08:12:29

קישורים חיצוניים

{{{Csrc}}}
638802657760861045