תל א-צמדי
מתוך עמוד ענן
דרור בן-יוסף (שיחה | תרומות) |
(שם:תל א-צמדי. תיאור:תל קדום המתנשא כגבעה קטנה מעל סביבותיו. למרגלות התל פזורים חרסים רבים. אך על התל נראים שרידים מעטים שכן ככל הנראה מרבית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.488832278379 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.131765438268 |
|Height=-242 | |Height=-242 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=תל א-צמדי | |Name=תל א-צמדי | ||
|Description=תל קדום המתנשא כגבעה קטנה מעל סביבותיו. למרגלות התל פזורים חרסים רבים. אך על התל נראים שרידים מעטים שכן ככל הנראה מרבית השרידים מכוסים באדמת הנחל. ניתן להבחין בשרידי אולם? ומבנה נוסף על פסגת התל. בתל נלקטו חרסים למן מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים למעט התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. | |Description=תל קדום המתנשא כגבעה קטנה מעל סביבותיו. למרגלות התל פזורים חרסים רבים. אך על התל נראים שרידים מעטים שכן ככל הנראה מרבית השרידים מכוסים באדמת הנחל. ניתן להבחין בשרידי אולם? ומבנה נוסף על פסגת התל. בתל נלקטו חרסים למן מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים למעט התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ישנם כמה הצעות זיהוי לתל, הצעת זוהי אחת היא העיר עטרות בגבול אפרים ומנשה (יהושוע טז') כמו גם הצעת זיהוי לעיר יקמעם, עיר לווים ועיר מקלט בשבט אפרים (דברי הימים א' ו') עיר זו הייתה הדרומית ביותר בנציבות החמישית של ממלכת שלמה., והצעת זיהוי נוספת היא העיר קוראי מסוף בית שני והתקופה הביזנטית מוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמפת העיר מידבה. | ישנם כמה הצעות זיהוי לתל, הצעת זוהי אחת היא העיר עטרות בגבול אפרים ומנשה (יהושוע טז') כמו גם הצעת זיהוי לעיר יקמעם, עיר לווים ועיר מקלט בשבט אפרים (דברי הימים א' ו') עיר זו הייתה הדרומית ביותר בנציבות החמישית של ממלכת שלמה., והצעת זיהוי נוספת היא העיר קוראי מסוף בית שני והתקופה הביזנטית מוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמפת העיר מידבה. | ||
לאחרונה הציע ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה לזהות את האתר עם 'בית ברה' (שופטים ז' כב) מפרשת מלחמת גדעון במדינים. | לאחרונה הציע ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה לזהות את האתר עם 'בית ברה' (שופטים ז' כב) מפרשת מלחמת גדעון במדינים. | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
בסקר שערכו ע. דמתי ו-צ. אילן. נתגלו שני דרכים עתיקות שירדו מאזור שכם לעבר העיר, במנזלת וואדי ג'בר, ובמנזלת מחמדה ממערב לו. היפה הוא כי באם נקבל את הצעת הזיהוי של התל כעיר עטרות בגבול אפרים ומנשה. כי אז הירידה מהעיר תאנה (חורבת טנא) לעיר עטרות יורדת באחת מהדרכים האלו על קו הגבול בין השבטים. | בסקר שערכו ע. דמתי ו-צ. אילן. נתגלו שני דרכים עתיקות שירדו מאזור שכם לעבר העיר, במנזלת וואדי ג'בר, ובמנזלת מחמדה ממערב לו. היפה הוא כי באם נקבל את הצעת הזיהוי של התל כעיר עטרות בגבול אפרים ומנשה. כי אז הירידה מהעיר תאנה (חורבת טנא) לעיר עטרות יורדת באחת מהדרכים האלו על קו הגבול בין השבטים. | ||
| - | |||
במפות הערביות הקדומות נקראת העיר "קראוה" והיא מוזכרת כעיר גבול בין מחוז פלסטין למחוז ירדן. כיום השם נשמר על המפה בציון כללי לאזור. שבט בדואי שבעבר התגורר במקום בשם "אל מסעודי" נקרא בשל כך, קרוות אל מסעודי. | במפות הערביות הקדומות נקראת העיר "קראוה" והיא מוזכרת כעיר גבול בין מחוז פלסטין למחוז ירדן. כיום השם נשמר על המפה בציון כללי לאזור. שבט בדואי שבעבר התגורר במקום בשם "אל מסעודי" נקרא בשל כך, קרוות אל מסעודי. | ||
| - | האזור כולו מכונה | + | האזור כולו מכונה ג'יפתליך. פירושו בתחילה בטורקית היה תיאור של מרחק לשטח אדמה. ובהמשך השתרשה המילה כאדמות מדינה. |
| + | עד לניסיונות ההתיישבות היהודית במקום היה האיזור שומם וביצתי. יואל משה סולומון ניסה לקנות כאן שטח אדמה לבסס ישוב יהודי על שטחו אך הוא לא צלח בנושא... | ||
| - | כיום השטח | + | מאז שנת 2018 ,התיישב בצמוד למחנה 'גדי'הסמוך מאחז-ישוב יהודי הנושא את השם 'גדי' (איך לא...) ע'ש סרן גד מנלה הי'ד קמב'צ חט' הבקעה שנפל יחד עם מפקדו,המח'ט, אל'מ אריק רגב (ראו פרטים נוספים ביתר הרחבה בתיאור הישוב 'ארגמן' השוכן מס' ק'מ צפונה על כביש הבקעה-60). כיום מונה הישוב שהוכר לא מזמן ע'י ממשלת ישראל כ-50 משפ' צעירות העוסקות במגוון רב של עיסוקים (חקלאות,הוראה וחינוך,מקצועות חופשיים והייטק). השטח שמצפון לתל-באפיקו הרחב של נחל תרצה, הוא שטח חקלאי ופורה ובו חממות רבות ובהם "מזרעה" של בדואים המתגוררים בתוך השדות החקלאים. מצחיק לראות על המבנים הדלים הללו את אנטנות צלחות הלווין לטלוויזיות... |
| + | |images= | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, דרור בן-יוסף | + | |Contributors=מאיר רוטר, דרור בן-יוסף, דארז |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/13/2025 14:33:49 |
|WinId=633998696071000004 | |WinId=633998696071000004 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 14:33, 13 במאי 2025
-242 מ'
תקציר
תל קדום המתנשא כגבעה קטנה מעל סביבותיו. למרגלות התל פזורים חרסים רבים. אך על התל נראים שרידים מעטים שכן ככל הנראה מרבית השרידים מכוסים באדמת הנחל. ניתן להבחין בשרידי אולם? ומבנה נוסף על פסגת התל. בתל נלקטו חרסים למן מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים למעט התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.
ישנם כמה הצעות זיהוי לתל, הצעת זוהי אחת היא העיר עטרות בגבול אפרים ומנשה (יהושוע טז') כמו גם הצעת זיהוי לעיר יקמעם, עיר לווים ועיר מקלט בשבט אפרים (דברי הימים א' ו') עיר זו הייתה הדרומית ביותר בנציבות החמישית של ממלכת שלמה., והצעת זיהוי נוספת היא העיר קוראי מסוף בית שני והתקופה הביזנטית מוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמפת העיר מידבה. לאחרונה הציע ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה לזהות את האתר עם 'בית ברה' (שופטים ז' כב) מפרשת מלחמת גדעון במדינים. בסקר שערכו ע. דמתי ו-צ. אילן. נתגלו שני דרכים עתיקות שירדו מאזור שכם לעבר העיר, במנזלת וואדי ג'בר, ובמנזלת מחמדה ממערב לו. היפה הוא כי באם נקבל את הצעת הזיהוי של התל כעיר עטרות בגבול אפרים ומנשה. כי אז הירידה מהעיר תאנה (חורבת טנא) לעיר עטרות יורדת באחת מהדרכים האלו על קו הגבול בין השבטים. במפות הערביות הקדומות נקראת העיר "קראוה" והיא מוזכרת כעיר גבול בין מחוז פלסטין למחוז ירדן. כיום השם נשמר על המפה בציון כללי לאזור. שבט בדואי שבעבר התגורר במקום בשם "אל מסעודי" נקרא בשל כך, קרוות אל מסעודי.
האזור כולו מכונה ג'יפתליך. פירושו בתחילה בטורקית היה תיאור של מרחק לשטח אדמה. ובהמשך השתרשה המילה כאדמות מדינה.
עד לניסיונות ההתיישבות היהודית במקום היה האיזור שומם וביצתי. יואל משה סולומון ניסה לקנות כאן שטח אדמה לבסס ישוב יהודי על שטחו אך הוא לא צלח בנושא...
מאז שנת 2018 ,התיישב בצמוד למחנה 'גדי'הסמוך מאחז-ישוב יהודי הנושא את השם 'גדי' (איך לא...) ע'ש סרן גד מנלה הי'ד קמב'צ חט' הבקעה שנפל יחד עם מפקדו,המח'ט, אל'מ אריק רגב (ראו פרטים נוספים ביתר הרחבה בתיאור הישוב 'ארגמן' השוכן מס' ק'מ צפונה על כביש הבקעה-60). כיום מונה הישוב שהוכר לא מזמן ע'י ממשלת ישראל כ-50 משפ' צעירות העוסקות במגוון רב של עיסוקים (חקלאות,הוראה וחינוך,מקצועות חופשיים והייטק). השטח שמצפון לתל-באפיקו הרחב של נחל תרצה, הוא שטח חקלאי ופורה ובו חממות רבות ובהם "מזרעה" של בדואים המתגוררים בתוך השדות החקלאים. מצחיק לראות על המבנים הדלים הללו את אנטנות צלחות הלווין לטלוויזיות...
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, דרור בן-יוסף, דארז
תאריך עדכון: 5/13/2025 14:33:49
קישורים חיצוניים
