חירבת זנוטה
מתוך עמוד ענן
587 מ'
תקציר
האתר נסקר על ידי כוכבי בסקר החירום ( 1968 אתר 245) ובסקר המשלים של גוטמן (1969) ובסקר נוסף סקר הר יהודה של אבי עפר (1982) האתר מתואר כחורבה ובה שרידי מבנים, בהם בולטים מבנה מודרני של אורווה בצפון האתר, מבנה הבנוי מאבנים מזוייזות במרכז החורבה, ומבנה מאבנים מזוייזות, עם קירוי קשתות וחרכי ירי, בדרום החורבה. במהלך הסר נתקלו הסוקרים במקום בגדרות ומערות ששמשו רועי צאן עונתיים.
ממצאי החרסים מבדיקת החומר של כל שלושת הסקרים הנזכרים כולל את תקופת הברזל (מאה 7 ואולי גם 8 לפנה"ס, ומהתקופה הרומית וההלניסטית והביזנטית ועד ימי הביניים (לציין כי בכל סקר נמצאו חרסים מתקופות אחרות)
בעבר הוצע לזהות את האתר עם העיר המקראית זנוח (יהושע טו' נה, גם זו שבדה"א ד' יח,) אלא שהצעת זיהוי זאת הגם שעומדת מבחינת ממצאי הסקר של אבי עפר, אינה מסתדרת עם גוש היישובים הנזכר בקבוצת היישובים עמה נמנית זנוח, ועל כן העולתה הצעה של אבי עפר לזהות במקום את היישוב 'דנה' שבקבוצה החמישית של ערי יהודה שבדרום הר חברון (יהושע טו' מט, ;גירסת תרגום השבעים: רנה): כאמור הממצאים מתקופת המלוכה, והדבר מסתדר גם עם ההיגיון הגיאוגרפי בקבוצת היישובים עמם נזכר המקום, שימור השם יכול להיות מוסבר עם חילופי האותיות ד-ז בין עברית לערבית.
בתקופה הביזנטית הגיע האתר לגודל של כ-35 דונם מיושבים, הפזורים על שטח נרחב יותר של כ- 50 דונם.
בימי הביניים והתקופה העות'מנית הצטמצם השטח ונראה כי האתר לבש את אופיו כפי שנתגלה לסוקרים המודרניים, כוכבי גוטמן ואבי עפר :יישוב רועים עונתי העושה שימוש במערות וגדרות פח.
הרחבה
מאז הסכמי אוסלו וכחלק מתהליך נרחב של השתלטות ערבים על אזורים במרחב, ובסיוע גורמים זרים, נבנה במקום יישוב קבע שחובר באופן פירטי לתשתיות, לבש צורה ובית ספר, ובמימון מוצהר ומשולט של ארגונים בינ"ל זרים, בניסיון (נדיר) לאכוף חוק במקום, הוצא צו הריסה למבנים, ארגוני שמאל פנו בערעור שנמשך עד ימים אלו (2017) לבטל את צווי ההריסה, ובמקביל ממשיכים לבנות ולהפוך את החורבה ליישוב קבע נרחב.
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, צוות08, חגי שבתאי
תאריך עדכון: 10/30/2017 13:23:33
קישורים חיצוניים
