אושא הקדומה
מתוך עמוד ענן
114 מ'
תקציר
עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא ובה נערך כינוס חרום בראשות רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, ושם נערכו "תקנות אושא", שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.
אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום.
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל.
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. במזרח גתות ובחנהם גת גדולה תעשיתית ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.
באושא נערכת חפירה מסודרת ורצינית של רשות העתיקות והיא גם נקודה מרכזית ב "שביל הסנהדרין" המתחיל בבית-שערים ועובר דרכה לטבריה וסימונו <<<-->>> ועדיין רב הנסתר על הגלוי כרגע.(ועוד לא נמצאו שרידי בית כנסת) - מנהל שביל הסנהדרין הארכיאולוג יאיר עמיצור, מנהל החפירות באתר הארכיאולוג איאד בשאראת.
בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. יש גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני מתחת כביש 70 = הגעה משדרות מנחם בגין בקרית אתא, גבעת טל, דרך הנוף)
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: ברגל
מקור:שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08
תאריך עדכון: 11/8/2018 10:43:32
קישורים חיצוניים
