הווילה של נאצר
מתוך עמוד ענן
.jpg)
290 מ'
תקציר
לשעבר "הוילה של יובי"
זהו מבנה דו-קומתי גדול. נבנה בשנות הארבעים ע"י שייח אל מעזי ושימש כמרפאה במלחמת העצמאות שימש כעמדה מרכזית בקרב על כיבוש המשטרה. כיום ניתן לראות מבנה שמור יפה עם ריצוף ערבי מקורי וגם סימני תמיכה או שחזור. ליד- בורות אגירת מים. סביב המבנה המוני תרמילים ונצרות רימונים, והמבנה עצמו עטור בסימני פגיעת קליעים מסדרות אימונים של צה"ל.
בשיפולים הצפון מזרחיים של הגבעה פזורים מבנים יפים (תמונה)
הרחבה
הוילה
מבנה מגורים דו-קומתי גדול.
במפת סימון השבילים המקום נקרא 'הווילה', ואנשי האזור מכנים את הגבעה עליה שוכן הבית הערבי הנטוש 'גבעת הווילה'. ב"עמוד ענן" היא נקראת "הווילה של דרור". סיפורים רבים נקשרים בשמו של המקום. אגדה מספרת כי הווילה הייתה שייכת לעבדאללה מלך ירדן ואגדה אחרת מספרת שמשה דיין רצה לנכס אותה לעצמו אבל 'הזקן' בן גוריון לא נתן לו. ויש גם אגדות על אפנדים באדרות צמר כבשים, ועל עסקות נדל"ן מסתוריות שנסגרו במקום אולם על פי ההיסטוריון הצבאי ד"ר מאיר פעיל, אין אמת באגדות אלו.
האמת היא שהמבנה נבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, שנקרא גם שייח חלילי, ראש חמולת אל-עזי שהגיעה לפני כ-300 שנה מהר חברון ובסיוע שיטת הבקשיש העותומנית צברה הרבה רכוש, בעיקר אדמות (לדברי מדריך הטיולים רפי גושן, את עושרה צברה המשפחה דווקא בשנות ה-30 של המאה ה-19). כך או אחרת, בראשית המאה ה-20 הם כבר היו מאוד עשירים, 'אפנדים' כמו שקראו לזה אז, והם ישבו בעיקר במסמייה ובבית ג'וברין.
ככל הנראה הצליחו בני המשפחה להסתדר ולתמרן בין היהודים והאנגלים והתנועה הלאומית הפלסטינית. בשנות ה-40 יצאה המשפחה מבית ג'וברין ובנתה מעין כפר משלה. באותו מתחם היו מספר בתים, בהם בית לרופא הכפר והווילה המפוארת של השייח' עבדאללה - שנותרה שם עד היום. חלקת אדמה מול הווילה נמכרה לבריטים שהקימו עליה נקודת משטרה (משטרת בית ג'וברין). במסגרת העסקה התחייבו הבריטים לספק מים וחשמל לבתים החדשים. דרי הוילה נהנו משבעה חדרים עם חשמל, מערכת מים זורמים בצנרת נחושת ואפילו מאמבטיה. לאחר שנים ספורות בלבד, בהן נרקמו בבית עסקאות נדל"ן שונות, הגיע ב-1948 הצבא המצרי וגירש את יושבי הוילה יחד עם כל תושבי האזור.
במהלך מלחמת העצמאות שימשה הווילה כעמדה מצרית מרכזית בקרב על כיבוש משטרת בית ג'וברין הסמוכה. מפקדת הבריגדה המצרית התיישבה בווילה, משם נוהל המשא ומתן לפינוי 3,000 החיילים המצריים שכותרו בשלהי 48' בכיס פאלוג'ה. בין הקצינים המצריים שישבו כאן היה גם שליש הבריגדה - גמאל עבד א-נאצר שהיה לימים לשליט מצרים.
במהלך המלחמה, העבירו המצרים את השליטה במקום לידי הלגיון הירדני. במהלך מבצע "יואב" באוקטובר 1948, עם כיבוש משטרת בית גוברין הבריטית (כיום בתחום בסיס מג"ב צפונית לווילה), נפלה גם הווילה בידי צה"ל ללא קרב.
שייח עבדאללה אל עזי ובני המשפחה ניהלו מאז ומעולם קשרים טובים עם שכניהם היהודים. אי לכך, הם לא נמלטו מאדמתם במהלך מלחמת העצמאות. יתרה מזו, היהודים דאגו בעצמם לכך שכאשר הגיעו פוקדי המדינה לבחון את הקרקעות לאחר המלחמה, הנכסים בישוב אל-עזי הנמצא כ 14.5 ק"מ צפון מערבית לווילה לא יירשמו כנכסי נפקדים. המשפחה מחזיקה כיום בכמה מאות דונמים אשר רשומים על שמה כחוק (ובטאבו). מדובר למעשה בכמה אחים אשר חיים על כשלוש גבעות בסמוך לקיבוץ כפר מנחם.
הווילה עצמה, שנכבשה מהלגיון הירדני, שימשה במשך שנים ארוכות את הצבא, בין היתר כמקום המפקדה של קורס המכי"ם של גבעתי, ואז נעזבה.
הבתים השתמרו יפה עד שנות ה-70 ואז הרסו שישה מתוך שמונת המבנים. החדר העגול בוילה היה צבוע בפרסקות מקסימות דמויות שיש. את הפרסקות כבר לא רואים שם מאז שימש המבנה כאתר צילומים לדרמה 'הקרב על ירושלים'. " "הסרטים עשו את החורבן הכי גדול לווילה" מספר מדריך הטיולים משה פרנק בכתבה על המקום באתר Ynet.
המבנה נותר נטוש וכיום הוא מוזנח ועזוב. המבנה אינו מתוחזק, ומומלץ לא להיכנס אליו. לצד המבנה נמצא בור פעמון פתוח ומוקף גדר - זהירות! כיום הוילה היא חלק ממסלול 'שביל ישראל'. במקום ניתן לראות מבנה שמור יפה עם ריצוף ערבי מקורי וגם סימני תמיכה או שחזור. ליד- בורות אגירת מים. סביב המבנה המוני תרמילים ונצרות רימונים, והמבנה עצמו עטור בסימני פגיעת קליעים. בשיפולים הצפון מזרחיים של הגבעה פזורים מבנים יפים.
מספרים שמה שנותר שם היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה ואפילו לעומת מה שנותר מהבית עד שנות ה-70. עדיין קשה שלא להתרשם מבית האבן גדול המידות, על מרצפותיו, מרפסותיו, והנוף הנשקף מהן לכל עבר.
מסביב לבית נבנתה בעבר גדר תיל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ועליה נתלו שלטים צהובים: "מדינת ישראל, מנהל מקרקעי ישראל, הכניסה לשטח אסור! הנכנס עושה זאת על אחריותו וישא בתוצאות". על המבנה סומנו שלושת הקווים של שביל חוצה ישראל העובר במקום - לבן-כחול-כתום - המציינים את המסלול בשטח.
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתחילה כי "מדובר בנכס בניהול המנהל. מדי פעם פולשים לנכס ומנהלים בו אירועים מסחריים, לכן ע"מ למנוע פלישות גידרנו את השטח והצבנו שלטים 'הכניסה אסורה'". בתגובה לשאלה בעניין סגירת שביל ישראל בגדר התיל הוסיפו במנהל כי "מדובר במבנה ישן ומט לנפול המסכן את השוהים בו. לפני שגודר השטח היו עוצרים במקום מטיילים להפסקת קפה או ארוחת קלה ועל כן הוחלט לגדר שטח מסביב לבית בגודל דונם בלבד 30X30 כדי למנוע פגיעה בבני אדם. גדר התיל נועדה למנוע כניסה למבנה וניתן לעקוף אותה".בביקור שלנו במקום לגדר לא היה זכר, אולם שאריות גליל התיל נמצאות בינות לקוצים.
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:הר הנגב, חיים גלעדי, Galperin10, Vaizel, Marikriber, Ilafer, אריה קליין, אורציון, בן בורי וילוז'ני, נדביהמידד, Dtichon, פאנג, Alik36
תאריך עדכון: 3/5/2016 15:56:06
קישורים חיצוניים
http://maagalhaderech.wix.com/maagal-haderech#!--/c1xe
.jpg)
.JPG)
