בית כנסת עתיק במג'דוליה -ח' מגדולליא
מתוך עמוד ענן
407 מ'
תקציר
מיקום מדויק פחות או יותר של אתר חפירות, הכניסה אסורה. נא לא להתעסק בממצאים במקום, הם ומיקומם חשובים מאוד לחפירות.
במקום ניתן לראות שרידים של כפר עתיק שבקצהו חפירת בית הכנסת. האתר בעברו היה כפר יהודי מהמאות ה 2-3 לספירה (התקופה הרומית), והוא ננטש. לאחר מכן, הוקם במקום כפר ממלוכי, ובבנייתו נעשה שימוש משני באבני בית הכנסת והכפר היהודי. בית הכנסת מאופיין בארכיטקטורה דורית (מהשפעה רומית). ביה"כ בצפון מזרח האתר, מגודר עם שלטי "חפירה ארכאולוגית". אתר 133 בסקר תשכ"ח של הגולן,אתר 127 בסקר רגם אל הירי של רשות העתיקות. ביה"כ מן הסתם לא מוזכר שם.
חופר ד"ר מיכאל אזבנד
8.7.16-בביקור במקום פגשנו את החופר לקראת הכנות לחפירה בקיץ.ספסלי האבן שבאתר מרמזים על בית כנסת של ישוב מהתקופה הרומית המוקדמת.
הרחבה
[[LongDescription::1- בעקבות החפירות בכפר "מג'דוליה" עולה השאלה האם המבנה הציבורי המפואר הוא בית כנסת, ומתי נבנה? "באופיו האדריכלי המבנה דומה לבתי הכנסת המוכרים מן המאה הראשונה לספירה (למשל גמלא שבגולן ומגדל שלחוף הכנרת)"....
"קירותיו אבני גזית מסותתות בקפידה, לאורכן ניצבו ספסלי אבן (שעל חלקם התגלו סימני סתתים)....הבנייה של אבני גזית מבזלת איכותית,
עוטר בפריטים אדריכליים, כמו עמודים וכותרות שעוצבו באיכות גבוהה. תיארוכן המשוער למאה הראשונה –שלישית".
תכנית המבנה מחזקת את גישתו של אהוד נצר...על מבנה בית הכנסת בימי בית שני שהשפיע על דמותם של בתי הכנסת מימי המשנה והתלמוד.
[ אהוד נצר...סקירה אדריכלית – בתוך, ועשו לי מקדש עורכים יעקב אשל, אהוד נצר, דוד עמית, ודוד קאסוטו, מכללת אריאל תשס"ד, עמ' 9-24.]
2- האם המבנה אמנם מוכיח רצף יישוב יהודי בגולן התחתון מימי הפאר של גמלא וסביבותיה, מהמאה הראשונה, עד המאה הרביעית.
למרות שהאזור נחרב, כשתושביו ברחו לעיר גמלא לקראת המצור במרד הגדול, ו"הושמדו / נמלטו " (?), בסוף המרד עם כיבוש גמלא.
בחפירות לא נתגלו סימני שריפה או הרס שיגדירו מעבר בין תקופות, לכן אפשרות של נטישה/בריחה מהירה נראית כאפשרות סבירה ,
] בדומה לממצא ביישובי הרמה הסורית בסוף מלחמת ששת הימים, כשהאוכל נמצא על השולחן, הבגדים והמוצרים מונחים במקומם....[
3-היישוב "הנטוש" לכאורה, לא יושב לדעת חוקרי האתר, ע"י אוכלוסיות אחרות (כמו פליטים, פולשים, פגאניים ,נוודי מדבר ממזרח..).
לטענת החופרים, היישוב היהודי (על פי המשך השימוש בבית הכנסת), לא חדל להתקיים עד סוף התקופה הרומית.
הוא מבטא לכן את רצף הישוב היהודי בגולן, סוגר בזאת את הפער היישובי ומציג בכך מודל של בית כנסת מהמאה שנייה –שלישית,
שהיה בתוקף עד הופעת שפעת בתי הכנסת (היהודיים) בגולן, בתקופה הביזנטית....שניבנו בצורה שונה והציבו מודל חדש..
- כשהם בנויים על שרידי ישובים, לאחר מרווח של 150 שנה,
- בהנחה שמשרידי המבנים של הישובים הקודמים (מעליהם ובתוכם) נבנו המבנים החדשים.. (ספוליה, גם של בתי כנסת קדומים).
4-המבנה הציבורי-בית הכנסת, במג'דוליה, שנבנה במאה הראשונה, נהרס/התמוטט, מסיבה כל שהיא.... וכפי שמעידים החופרים :
"עוד בעת העתיקה נופצו ונשדדו אבניו, (אבני הפאר של עמודים וכותרות), ונלקחו אולי ליישובים סמוכים, וחלקם שולבו בבתי הכפר בתקופה הרומית, שהמשיך להתקיים.. ..
5-ישנה אפשרות ש"התושבים החדשים" שפלשו למרחב הריק, המשיכו את השימוש במבנה הציבור למטרות אחרות, (לאחר שהרסו חלק מהשרידים הקודמים ),
[בדומה לאוכלוסיות באזורי שוליים שנכנסו לבתי יישובים שניטשו, כמו הכורדים בבתי הארמנים במזרח טורקיה, או היוונים והטורקים "שהתחלפו" ביישוביהם..]
6-התושבים בכפר ( וותיקים או חדשים), המשיכו חייהם עד סוף מאה שלישית, בנו בתים חדשים ושיפצו אותם , לאורך התקופה הרומית,
חלק מהמבנים באיכות גבוהה (לפי אבני הקירות), ובהם שילבו פריטים מאבני המבנה הציבורי. סביב הכפר נמצאו מתקנים חקלאיים ובית יוצר לכלי חרס.
7-מדוע ניטש היישוב במג'דוליה, בתקופה הביזנטית, לעומת התפתחות היישובים ( היהודיים?) במרכז הגולן, שגילו סימני פריחה ,
והקימו במרכזי היישובים שלהם בתי כנסת מפוארים שמעידים על יציבות כלכלית. האם נעזב בשל סיבות כלכליות או דתיות שנבעו מהתגברות הנצרות ???]]
סיווג: חורבה
נגישות: ברגל
מקור:הסחבקוזאורוס, Marikriber, כנאפה, ליאו, צוות08
תאריך עדכון: 8/7/2017 08:36:14
קישורים חיצוניים
https://mail.google.com/mail/u/0/#inbox/15d8ff17835660e7?projector=1
https://mail.google.com/mail/u/0/#inbox/15db8b2416af33c9?projector=1
