שער יפו
מתוך עמוד ענן
776 מ'
תקציר
שער יפו, ובשמו בערבית "באב אל חליל" שער חברון. הינו השער המערבי בחומת ירושלים שנבנתה במחצית המאה ה-16 לספירה ביוזמתו של הסולטאן סולימאן המפואר. הכתובת על השער מלמדת על שנת השלמתו " צווה לבנות חומה מבורכת זו הסולטאן סולימאן בן סולטאן סלים חאן, בתאריך שנת ארבע וארבעים ותשע מאות (להיג'רה)" היינו 1538 לספירה הנוצרית.
כמו שער שערי ירושלים, מבנה השער בנוי בצור "ר " היינו כניסה המאלצת את הנכנס בשער לשבור את כניסתו לפנות לצידה, וזאת כחלק מאסטרטגיית הגנה על השערים.
גם בתקופה הצבלנית בחומת ירושלים הצלבנית היה שער במקום והוא כונה אז בשם "שער דוד" על שם מצודת דוד הסמוכה. השער הנוכחי כונה בשם שער חברון בשל הדרך היורדת ממנו דרומה לעבר חברון, בתקופת המנדט הבריטי עת הייתה יפו לנמל הראשי ומשער זה יצאה דרך ראשית לעבר נמלה של יפו, החלו לקרוא לשער בשמו הנוכחי עד היום הזה, שער יפו. (רחוב יפו רחובה הראשי של ירושלים החל בשער זה צפונה עד היציאה מהעיר אזור רוממה) כמו כל שערי ירושלים, היה שער זה ננעל בכל לילה עם חשיכה, ונפתח למחרתו בבוקר, מעברים "מיוחדים" נעשו בפשפש קטן שהיה קבוע בשער העץ הגדול. אולם בשנת 1860 לאחר בניית הכנסייה הרוסית במתחם מגרש הרוסים, היה זה השער הראשון שהפר כלל זה ברישיון עותומאני מיוחד, ונשאר לעיתים פתוח גם בשעות החשיכה.
מאחר וכאמור ברוב שנותיו היה השער סגור בלילות, לאלו שאיחרו את הכניסה, שלא יצטרכו ללון בחוץ באזור סכנה. נבנה חאן דרכים שמצא פרנסתו מ-מאחרים אלו (כיום תיאטרון החאן)
כיום אנו רואים כי אל השער מובילה דרך סלולה וטובה ממנה נכנסים בכלי רכב לתוך העיר העתיקה, אולם בעבר הייתה החומה במקום שלמה, ולמעשה כאן היה חפיר שהיה חלק מהגנת העיר, קטע זה נפרץ בשנת 1989 לכבודו של הקיסר וילהלם הגרמני שביקר בעיר בבחינת "מלך פורץ גדר" ועליו נבנתה רמפה וגישה לכניסת שיירת המלך, ומאז הוכשרה הפרצה לדרך בה משתמשים עד היום הזה. בדרך זו נכנס גם הגנרל אלנבי בשנת 1917 כמשחרר העיר מטעם ממשלת הוד מלכותה. אלנבי ירד מסוסו ונכנס ברגל כאות כבוד לקדושתה של העיר.
צמוד לשער בתוך החומה ממש כניסה לשער מתוך העיר, נמצאים שני קברים עותמאנים כיום מגודרים ועליהם "תרבוש" המכונים "קברי המהנדסים" על פי האגדה קבורים במקום שני המהנדסים שתכננו והוציאו לפועל את בניית החומה בפקודת הסולטאן סולימאן, והוצאו להורג גם בשל מחדלם בהשאירם את הר ציון מחוץ לתוואי החומה. וגם מחשש שיגלו תוכניות החומה ונקודות התורפה שלה לאוזניים "לא ידידותיות"
מצד ימין לשער בחלקו החיצוני לעומדים מול השער, על אבן בתחתית השער נמצא סימן המוכר כ-"בנצ' מרק" סימון לצורכי מדידה של חוקרי ומודדי ה-P.E.F. הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר
תאריך עדכון: 10/2/2011 09:57:53
קישורים חיצוניים
