אנדרטה וקבר שיח' עזאם
מתוך עמוד ענן
תקציר
בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר (תחנת משטרה תורכית,המשטרה הרכובה בנגב, שסיירה בשטח על גבי סוסים וגמלים ושמרה על החוק והסדר, שמונה תחנות המשטרה הפזורות ברחבי הנגב (כורנוב, עסלוג',אום-רשרש, עמארה ועוד) היו קשורות בקשר אלחוט עם המרכז בבאר שבע. האלחוטאי בב"ש, ואף כמה מהשוטרים, היו יהודים. בבוא הבריטים הפכה לתחנת משטרה מנדטורית). ומחנה צבאי. ב-1943 עלה בקרבת מקום קיבוץ רביבים. היחסים עם הבדווים היו תקינים. עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכו ערביי העזאזמה, ובראשם השיח' חאג' סעיד שהתגורר במקום בבית מפואר, עוינים ליהודים. ב-16 בדצמבר 1947 הותקף רכב שנסע מחלוצה, (מקומו הראשון של קיבוץ משאבי שדה) ליד הכפר הבדואי חאלסה. אחד הנוסעים, אהרון שטולץ נהרג במקום, ונוסע אחר נפצע קשה. כשהגיעו לרביבים התברר שיש לפנות את הפצוע באמבולנס לבית אשל שהיה המקום הקרוב ביותר בו היה רופא יהודי. רכב ובו חברי רביבים עם "מוכתר" הקיבוץ אריה יחיאלי נסע למחנה הבריטי בביר עסלוג'. הבריטים סירבו להקצות אמבולנס לפינוי הפצוע. בינתיים התארגנו ערביי העזאזמה, ופתחו באש על הרכב בדרכו חזרה לרביבים. באש נהרגו 3 מחברי הקיבוץ. עם פלישת המצרים במלחמת העצמאות התבססו במקום יחידות מתנדבים מצריים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה הוחלט לכבוש את המקום. ההתקפה בוצעה על ידי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי קיבוץ חלוצה ורביבים. ההתקפה החלה ב-11 ביוני 1948 בשעה 05:30. בהתקפה נהרגו 4 לוחמים. בעקבות מידע מודיעיני שבניין המשטרה ממולכד התבססו הלוחמים מחוץ לבנין, אך שני שבויים סיפרו שבבניין מצוי נשק רב, והלוחמים התפתו ונכנסו פנימה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נהרגו במקום. תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה ותפסו משלטים בסביבה, ובחסותם בנו "דרך בורמה" מצרית שעקפה את ביר עסלוג' מדרום. לקראת סוף קרבות עשרת הימים וכניסת ההפוגה השנייה לתוקף, ניסו המצרים לכבוש את המקום. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו מספר פעמים בכוחות חי"ר, טנקים ומטוסים, אך נהדפו באבידות כבדות. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב ב 27 בדצמבר 1948.
על חורבות בניין המשטרה ומאבניה הוקם גלעד ל-34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות באזור זה. לצד האנדרטה שלטים עם תיאור הקרבות.
לצד הגלעד קבור שיח' אל עזאם שאליו עלו בעבר שבט העזאזמה להשביע זה את זה בשבועות ולזבוח לו זבחים. המסורת אומרת שהכבשה שמגיעה ראשונה בעצמה לקבר היא שתוקרב לשיח'. במקום קבר חאג' סלים אל-נבארי שב1975 נתגלה בחלום לאחד מבני השבט. מעניין שבאותה שנה קרא אותו סיפור בדיוק גם במולדה שממזרח לב"ש. שני הקברים צבועים לבן. פריון עדרים – זוהי התמחותו של אל-אעסם . כך לפחות מאמינים רבים מהבדווים של שבט אל-עזאזמה בנגב הצפון מערבי. אל-אעסם חי לפני כמה מאות שנים והיה מפורסם במעשי צדקה, ביראת שמיים וביכולת מופלאה לגשר ולפתור סכסוכים. בחודשי האביב היו מגדלי המקנה נוטים אוהלים לצד הקבר שוחטים צאן וסועדים. לעיתים התקיימו במקום גם מרוצי סוסים וגמלים. גם כיום ממשיכה מסורת זו בצורה צנועה יותר.
אגדות רבות נרקמו סביב דמותו של אל-אעסם.
פעם הלך לחפש שני גמלים שברחו. בחיפושיו הגיע לאוהל ארוח והתכבד בקפה. בהושיט ידו לקבל הספל ממארחו – רעדה היד והקפה נשפך. כך קרה גם בשנית, דבר שהעליב את המארח. "שפוך את כל הקפה מהקומקום והבט בקרקעיתו" אמר אל עסאם. בקרקעית הקומקום התגלה נחש שאמנם מת אך רעלו התפשט בקפה. המארח הנדהם רצה להודות לאל-אעסם אך זה נעלם. יום אחד לקח אדם את עדרו ואת בני ביתו ובא אל קברו של אל-עאסם, ואז – אף כבשה לא ניגשה אל הקבר. הוא צפה מהצד וחיכה זמן מה, לשוא, ואז אמר לאשתו בעצב "נראה שאל-עאסם אינו רוצה לקבל הפעם את הכבשה שלנו והוא דוחה את מנחתנו". הם פנו ללכת חזרה נואשים ובהיותם רחוקים מהקבר – ניתקה עז אחת מהעדר וחזרה בריצה אל הקבר ונעמדה על ידו. מייד חזר האיש בשמחה ושחט אותה בו במקום לכבוד אלוהים ואל-אעסם. בלילה הופיע הצדיק בחלון הרועה ואמר לו "אל תכעס עלי בני. כשבאת אלי הייתי אצל סלמאן אבו- סא`נה (קדוש הקבור ליד ירוחם), ואני גבר צולע, לכן התמהמתי. אל תכעס עלי בני"
את קברו של אל-אעסם מזכיר עראף אל-אערף שחקר את קורות הבדווים בנגב. ידיד שלי מהישוב הבדווי ביר הדאג` הסמוך מספר כי שמע מאביו כי יום אחד הגיע דחפור שמפעילו ניסה להרוס את הקבר ולמרבה התדהמה בהתקרבו לקבר ארעה תקלה במערכת ההיגוי והנהג יכל לנסוע ברוורס בלבד.
"סבנו, הקבור בביר עסלוג', היה ידוע כצדיק עוד בחייו, והתגורר בסביבות ח'וילפה (להב) ואת מימיו שאב מביר ח'וילפה. סיפרו מעשה באשה מהעזאזמה, שחנתה עם משפחתה על-יד ביר עסלוג', ונחש הכיש את בנה הקטן. הבן התפתל בכאביו ואז עלתה על לשונה הקריאה: 'הו, אל-אעסם! עזור לי!". סאלם אל-אעסם שהיה על-יד ח'וילפה, שמע את קריאתה, נעל את נעלו האחת באותו מקום ואת השנייה על-יד טוייל א-סמו הסמוך לואדי שקיב, כי מיהר לצאת לדרך. כשהגיע אל האשה ראה שהיא ובעלה מודאגים וחרדים לשלום הבן. נשף בפיו על הילד וצעד מעליו (אתח'טראה). הבן הבריא מיד בעזרת אלוהים. אז אמרה לו האשה: 'אתה ראוי שנבקר אצלך באוהלך ונביא לך כבש כמינחת ביקור. קח מידינו כבשה זו - ח'ד' זוארתכ באידכ!'. לקח את העז, שחט אותה וכולם אכלו מבשרה. לאחר מותו קברוהו באותו מקום".
לצידו של אל-אעסם ניצב קבר שיח` נוסף ועליו הכתובת: "סאלם סלמאן סלימאן אלנבארי
נפטר בסביבות שנה 1600 מילאדי" (מילאדי - הספירה הנוצרית)
הרחבה
לעניין פיצוץ בניין המשטרה: אל הבניין נכנסו שלושה אנשים כל השאר חיכו בחוץ ונהרגו מהריסות המבנה שהתפוצץ.
תוספות וצילומים באתרים417 420 בסקר אתרי רמת נגב. סקר וערך אמנון (בוצי) ליבנה
סיווג: אנדרטה
נגישות:
מקור:Marikriber, עמית הורן, Ilafer, Amnonl, ליאו
תאריך עדכון: 12/1/2022 18:34:01
קישורים חיצוניים
http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_754