שיחה:P494250

מתוך עמוד ענן

כדאי מאו למחוק את המילה "יחידים". בתקופה האסלאמית הקדומה במאות ה- 7-9 ישנם ישובים רבים בנגב: שיבטה, ניצנה וחלוצה שומרות על רצף יישובי מהתקופה הביזנטית. עבדת ניטשת וחוזרת להיות מיושבת במאה ה- 8. ישנן חוות חקלאיות רבות אשר שומרות על רצף מהתקופה הביזנטית וכן חוות אשר מוקמות בתקופה האסלאמית הקדומה, יש ישובים בבקעת באר-שבע, ישנו הכפר ליד קיבוץ שדה-בוקר ומחנות נוודים מקו מכתש רמון דרומה, מסגדים פתוחים ועדויות לפעילות מנהלית אסלאמית: פאפירוסי ניצנה הינם דוגמא בולטת. לקריאה מרחיבה ר' 19. נחליאלי, ד. (1999). הנגב במאות ה-7 עד ה-11 לספירה, לאור הממצא הארכיאולוגי והמקורות ההיסטוריים. (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), ירושלים: האוניברסיטה העברית. נחליאלי, ד. ישראל, י. ובן-מיכאל, י. (1996). "אתר נחל לענה: חווה מן התקופה האסלאמית הקדומה בהר הנגב". עתיקות 30: 67-78, 26. Avni, G. (2008). "The Byzantine – Islamic Transition in the Negev – an Archaeological perspective". Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 35: 1-26. 33. Haiman, M. (1995). "Agriculture and Nomad-State Relations in the Negev Desert in the Byzantine and Early Islamic Periods", BASOR 297: 29-53. 43. Magness, J. (2003). The Archaeology of the Early Islamic Settlement in Palestine. Winona Lake, IN: Eisenbrauns.