מגדל דוד / מצודת דוד
מתוך עמוד ענן
777 מ'
תקציר
המצודה שומרת על הכניסה לעיר ממערב, ובבסיסה ביצורים החל מבית ראשון, דרך שלושת המגדלים ההרודיאניים - פצאל, היפיקוס ומרים, מהם התאבדה מרים החשמונאית אשתו, ובתקופה הממלוכית נבנה במקום מסגד אל קלעה שמעליו הצריח העותמאני הניבט כיום. השם מאוחר ואין קשר בין המצודה לדוד המלך.
הכניסה בתשלום. במקום יש תצוגה אורקולית בערב בהזמנת כטיסים מראש.
מגדל דוד (יש המכנים מצודת דוד) הינה מצודה מרשימה מוקפת חפיר בה שוכן כיום מוזיאון לתולדות ירושלים ובו גם דגם מוקטן של ירושלים ממנו ניתן להתרשם מן הטופוגרפיה של העיר. המצודה שוכנת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר העתיקה, במיקום אסטרטגי של מפגש גיא בן הינום ונחל צולב, ועל כן שימש המקום כנקודת שמירה אסטרטגית כבר מתקופת המלך הורדוס.
במקום נמצאה גם אבן עם כתובת של הלגיון ה10.
הרחבה
תולדות המקום: מפי ההיסטוריון היהודי יוסף מתתיהו למדנו כי הורדוס המלך בנה במקום שלושה מגדלי שמירה אדירים להם נתן שמות על שם אוהביו וחבריו, מגדל פצאל על שם אחיו, מגדל היפיקוס על שם חברו הטוב, וכמובן מגדל מרים על שם אשתו מבית חשמונאי. מגדלי שמירה אלו הגנו על ארמונו של הורדוס מצפונו. וכמובן נתנו לו שליטה טובה על צומת הוואדיות שלמרגלותיו. יוסף בן מתתיהו מספר כי היו אלו המגדלים האדירים והיפים בין מגדלי העולם כולו.
במהלך המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) השתמשו המורדים היהודים שימוש נרחב במגדלים לפעילות התקפית והגנתית במלחמתם ברומאים, כאשר נכבשה ירושלים על ידי טיטוס לאחר מצור, ( החומה נבקעה בי"ז בתמוז, בית המקדש הועלה באש ב-ט' וב-י באב, העיר העליונה נפלה ב-ח' באלול, ולבסוף מגדלי המבצר נפלו ב-כ"ח באלול ). הרס טיטוס את חומות העיר, אך ציוה להשאיר את המגדלים סמל לעוצמתו והצלחתו לכבוש ולהבקיע ולקחת מגדלים אדירים אלו. ומאז שכן במקום הלגיון ה-10 (פרטנסיס) שהשאיר באזור עוד מזכרות שונות אותם ניתן למצוא עד ימינו. הלגיון נשאר במקום עד ראשית המאה שלישית לספירה.
בתקופה הביזאנטית ידוע לנו כי שרד רק מגדל אחד ככל הנראה מגדל פצאל. המקום שימש כמשכן לנזירים במאות ה-4-6 לספירה, וכבר מאז בשל משגה שייחס את בניית המגדל לדוד המלך, אחלו לקרוא למקום בשם מגדל דוד. בתקופה הערבית הקדומה נבנה במקום מבנה מבוצר גדול בעל חצר פנימית, ובנו במקום גומחת תפילה לכוון מכה, שכונה אז "מחרב נבי דאוד" על שם דוד המלך על פי סברתם שארמונו שכן במקום, במקום הושיבו גם יחידות משמר. הצלבנים הוסיפו למצודה הערבית חדרים ואולמות והפכו את המקום לארמון מבוצר עבור המלך בולדווין ה-1 מלך ירושלים הצלבנית, אך זה העתיק את ארמונו לאחר מכן אל אזור הר הבית..
בשנת 1187 לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטין, עברה ירושלים ובתוכה המצודה לידי המצביא הערבי צאלח א-דין. אך חלק מהעיר ירושלים והמבצר חזרו לידי הצלבנים לתקופה קצרה בין השנים 1229-1244 לספירה. המצודה נפגעה קשות במהלך הכיבוש החוזר של "הח'וארזמים". ונשארה חרבה עד לכיבוש הממלוכי, הממלוכים שבנו שוב את המצודה והפכו אותה לחלק מבסיס שלטונם בעיר העתיקה ביצרו את המבנה ולמעשה צורת המבנה הבסיסית כיום היא מתקופה זאת. הטורקים עותמאנים הוסיפו למצודה את החפיר סביבה, ובנו את הצריח מעל מסגד מחרב נבי דאוד, שמאז נקרא, מגדל דוד. (כמובן אין קשר בין המבנה לדוד המלך), הטורקים השתמשו במצודה כנקודת שלטון בה שכנו יחידות המשמר הצבאיות במקום וכמו כן מקום כליאה., על גבי המצודה הוצבו תותחים בהם נעשה שימוש דווקא לתורכי שלום או חגיגה, בבצעם ירי מטח כבוד באירועים חגיגיים ובהם ציון ימי ההולדת של הסולטאנים השונים. (יש תמונות ישנות בהם עוד ניתן להבחין בקני התותחים) .
בשנת 1898 מולא חלק מהחפיר המקיף את המצודה בעפר, ועליו נסללה הדרך בה תיכנס מרכבתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני. וממש בשלהי התקופה העותומאנית, נבנה במקום גם מגדל שעון על לכבודו של הסולטאן עבדול חמיד ה-2.
הבריטים הסבו את המקום למוזיאון נחמד, ובין השנים 1921-1932 אף הוצגו במבנה מספר תערוכות, המכונות כיום "תערוכות מגדל דוד", שהציגו את האמנות החזותית הארצישראלית הצעירה., אגב, מגדל השעון פורק על ידי הבריטים שסברו כי הוא מכער ואף כינו אותו כמפגע אסתטי ארכיטקטוני.
מדינת ישראל גם היא הסבה את המקום למקום תרבות מוזיאון ומרכז לתערוכות והופעות, התערוכה שמשכה אליה את הקהל הרב ביותר הייתה דווקא בראשית שנות ה-2000 הלא היא תערוכת צ'יהולי המפורסמת. במהלך שנת 2011 עבר אזור החפיר של המצודה ורחבת שער יפו שיפוץ וסידור שהפכו את האזור לפנינת יופי.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, I-ZIK, עמית הורן, Meir9975, Yerushalmi
תאריך עדכון: 12/14/2014 20:18:32
קישורים חיצוניים
