גשר הקשתות
מתוך עמוד ענן
49 מ'
תקציר
גשר הקשתות/ישראל זיסק
"בהסתכלי עליו נדמה לי שהוא מתבייש, מתכווץ, הופך לקטן יותר מדי רגע שעובר. כן, אז הוא היה
גדול, לפחות במשמעות שלו כיעד לשני צבאות, מאחוריו עוברות מאות מכוניות, הנושאות בקרבן
אלפי אנשים בשעה. איש מהן אינו יודע שהוא חולף כאן ליד ההיסטוריה. לא פעם יש בתוכי הרצון
השובבי לעצור מכונית ולומר ליושביה: ' אנא הקדישו לגשר ולו דקה אחת, משום שברגע הקשה הוא
לא קרס, לא התנפץ ושמר על הקשר גשר חיוני בינינו לבין הנגב כולו'. אפילו שלט קטן שבקטנים –
אין לידו. הכושי עשה את שלו. העולם כמנהגו נוהג ונע הלאה. הגשר נכלם והתכווץ עוד יותר. עתה
ברור מדוע הוא נראה לי קטן ומכווץ". (ציטוט מתוך סיפרו של עודד נגבי 'הייתי חבלן', ע"מ 101 . עודד
היה חבלן בגדוד 53 בגבעתי תש"ח).
"גשר הקשתות" נמצא בשדות של המשק, על נחל לכיש, על הכביש הישן לשעבר. ליד מרכז –
שפירא. צמוד לכביש המהיר הנוכחי מאשקלון לקרית מלאכי.
סיפורו של הגשר מרתק וברצוני לספר את סיפורו. כביש מספר 3 מאשקלון לקרית מלאכי והמשכו –
עד לירושלים, ראשיתו על הדרך שנסללה מעזה ללטרון בשנת 1915 , ביוזמת השלטונות התורכים,
על ידי קבלנים יהודים וביניהם מאיר דיזינגוף מי שהיה ראש עיריית תל אביב, כהכנה למלחמת - -
העולם הראשונה. באזור שבין משואות יצחק לכפר ורבורג היו עד למלחמת העצמאות בתש"ח
שלושה כפרים ערבים:
סואפיר אל שמאליה באזור שדות כפר ורבורג כיום. –
סואפיר אל ערביה הגבעה בין משואות יצחק למרכז שפירא. –
סואפיר אל שרקיה באזור ישיבת "אור עציון" ובית ספר "שפיר". –
ליד גשר הקשתות, שעדיין לא היה קיים, עברה הרכבת התורכית. מסילת ברזל מעזה לאזור כפר
מנחם של ימינו, שנועדה להובלת גייסות התורכים שהגנו על עזה וניסו לבלום את הבריטים שעמדו
בשערי הארץ.
במקום הזה, לפני 95 שנה, באמצע נובמבר 1917 , דהרו מאה פרשים אוסטרלים מן החטיבה
הרכיבה האוסטרלית ולקחו בשבי מאה קרונות הספקה תורכים ושלוש מאות חיילים.
מלבד מסילת ברזל, באזור הלולים שלנו, מול מרכז שפירא היה קיים שדה תעופה גרמני אשר סייעו
לתורכים.
ב 21 בנובמבר 1917 , בזמן המתקפה הבריטית לעבר ירושלים, קבע הגנרל אלנבי את מפקדתו -
בסואפיר אל ערביה , מול מרכז שפירא.
זאב פריזר מקים "גשר הקשתות" ו"גשר פריזר"
לפני כמעט 80 שנה, בשנת 1933 , מייסדי באר טוביה חיפשו פרנסה נוספת. הם גייסו את זאב פריזר
אשר התמחה בבניית גשרים, במסגרת עבודתו במחלקת העבודות הציבוריות הבריטית, וביקשו ממנו
לבנות גשר על נחל גוברין וגשר על נחל לכיש.
מע"צ הבריטי יזמו את הגשרים לטובת הצבא, הם פנו לזאב פריזר שיתכנן, והוא הביא את אנשי באר טוביה. משפחת פריזר גרה בבאר טוביה 6 שנים, גדעון בן ישראל פריזר למד שם בבית ספר יסודי.
כמה מילים על זאב פריזר ז"ל: הוא נולד בשנת 1898 בבסרבייה, בשנת 1920 עלה עם רעייתו לארץ
ישראל. מאנשי העליה השלישית. אביו של חבר הכנסת לשעבר גדעון בן ישראל. מאז עלייתו ארצה
הקדיש עצמו זאב פריזר לבניין הארץ ולביטחונה. נפטר ב 1979 בגיל 81 בירושלים. -
המהנדס זאב פריזר הקים בשנות השלושים באזורינו שני גשרים: "גשר פריזר" ואת "גשר הקשתות".
גשר הקשתות
גשר הקשתות או בשמו הנוסף גשר הסואפירים, על שמם של שלושת הכפרים שהיו בקירבת מקום.
גשר יפיפה במראהו ומעניין. מוקף עצי אשל ותאנים אורכו 20 מטרים, רוחבו 5 מטרים. הגשר היה
צר ואיפשר לשני רכבים קטנים לעבור לרוחבו כשהם צמודים זה לזה ונוסעים באיטיות.
ברצוני לתקן טעות נפוצה: הגשר אינו "גשר תורכי", הגשר הוקם בסביבות אמצע שנות השלושים.
גשר הקשתות וגשר פריזר היו גשרים חיוניים אשר חיברו את מרכז הארץ עם הנגב.
פעמיים עמד גשר הקשתות בפני סכנת פיצוץ והריסה.
בפעם הראשונה: עודד נגבי, חבלן גדוד 53 של גבעתי תש"ח עמד לפוצץ את הגשר, כדי למנוע
התקדמות של המצרים, אך הוא קיבל פקודה לא לפוצץ את הגשר, מחשש שדווקא חיילנו יהיו אלו
שיפגעו כאשר יעברו באותו רגע על הגשר.
בפעם השנייה: ניסיון של כח מצרי לפוצץ את הגשר. לילה אחד המצרים הצליחו להתגנב בהסתר עם
מטעני חומר נפץ ופעלו באין מפריע מתחת לגשר. למרבה המזל והנס, התרחשה תקלה, עקב חומר
נפץ פגום אשר היה בראשות קצין החבלה המצרי. הגשר נסדק ולא נהרס. למחרת שלחו פועלים
לתקן את הנזק.
לא רחוק מגשר הקשתות, ליד הגשר הישן של "נחל דגנים" במלחמת העצמאות שכנה במקום
המפקדה של גדוד 51 . היא נקראה בפי הלוחמים: "הוטל דה בריג",
על שם התנאים הלא נוחים של מעביר המים (גשר=בריג') ולכן נקרא בציניות הוטל.
בשנת תש"ט 1949 לאחר שחזרו החברים מהשבי, משואות יצחק עולה מחדש על הקרקע באדמות
שפיר בקירבת גשר הקשתות. כעבור שנה החברים מקימים את הישוב על הגבעה הסמוכה.
בשנת 1952 מוקמת בסמוך לגשר החווה החקלאית "דגנים" בראשותו של צבי סווט ז"ל. החווה
מתפרקת כעבור 5 שנים בשנת 1957 . ב 1958 מוקם במקום הישוב מרכז שפירא. בחורף בימי גשם -
סוערים ושיטפון נחל לכיש היה מציף את הגשר מהסיבה שהגשר היה נמוך. עד לפני 20 שנה נסעו
רכבים על הגשר. היות והגשר היה צר, תנועת הרכבים היתה נעצרת ומזדחלת באזור. הגשר אשר
נבנה בשנות השלושים לא היה מתאים לצרכים של שנות התשעים. מע"צ בנה בסמוך לגשר הקשתות
ולגשר הפריזר כביש מהיר וגשרים חדשים והתנועה זרמה.
עד סלילת הכביש החדש הייתה כוונה להרוס את גשר הקשתות אך כוונה זו ירדה מהפרק. במקום
הוצב שלט על הגשר ובו נכתב: "מבנה היסטורי לשימור. הפוגע במבנה ייענש. המועצה לשימור
אתרים".
במקום אשר ידע בעבר תנועה וחשיבות אסטרטגית, יש כיום באזור הגשר לכלוך קוצים ועשבייה. למי
שמעוניין ניתן להגיע לגשר דרך השדות של המשק, לא רחוק מהלולים או דרך מרכז שפירא.
הרחבה
סיווג:
נגישות: ברגל
מקור:ישראל זיסק, צוות08
תאריך עדכון: 8/28/2023 13:19:38
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
