|
מגדל המים/ מאת ישראל זיסק
"אם אין מים אין … מגדל המים/ מאת ישראל זיסק
"אם אין מים אין חיים" כך אומרת האמרה.
באחד מהאזורים המרכזים במשואות יצחק, ליד בית הכנסת ובית המדרש עומד דומם מגדל המים ומבקש שנספר את סיפורו.
אך לפני כן הקדמה קצרה: מאחורי כל מגדל מים מסתתר סיפור.
מאז ראשית ההתיישבות הציונית, נבנו בארץ מגדלי מים במטרה לשרת צורך בסיסי של אנשי הקהילה. כהמשך חדיש של באר המים המקראית מגדלי המים נבנו במקום הגבוה בישוב.
השיטה היתה: כדי לתת לחץ יש הכרח לאגור לגובה. הלחץ היה מהפרש הגובה בלועזית: גרוויטציה, בעברית: כבידה
המגדלים שימשו כמקום תצפית ושמירה. הם הפכו למוקדי התרחשות ציבורית ולסמלים של רוח התקופה.
במלחמת העצמאות תש"ח עקב חשיבותם האסטרטגית מגדלי המים משכו אש והיו יעד לפגיעה, כמו למשל: נגבה בארות יצחק ויד מרדכי . באותם מגדלים ניתן לראות עד היום את סמני הירי.
כיום המגדלים הוצאו משימוש והם עומדים כזיכרון לאותם ימים עברו.
ישנם ישובים שעל מגדל המים מופיע לוגו הישוב כמו: חדרה, נהריה וטירת צבי.
מגדל המים במשואות שבגוש עציון
בימים הראשונים במשואות בגוש לא היה עדיין מים, אספקת המים למתיישבים התנהלה באמצעות חמורים שהובילו את המים מהמעיין הסמוך.
בהמשך נבנה מגדל המים. המגדל היה נמוך ורחב תכולתו 150 קוב. המגדל שימש כמגדל תצפית ולצילום בתי המשק. מגדל המים נהרס כאשר נחרב גוש עציון בתש"ח.
עד כה לא הצלחתי להשיג תמונה המנציחה את מגדל המים שהיה בגוש. אם יש לאחד מהחברים תמונה שכזאת,אשמח לקבל לסרוק ולהחזיר לבעליו.
משואות יצחק עולה מחדש על הקרקע באזור שפיר
אם הקמת הישוב מחדש בתש"ט, לאחר שהחברים חזרו מהשבי באזור הכפר הערבי סואפיר, לשעבר לא רחוק מגשר הקשתות. השתמשו החברים בבארות המים בשדות מלאו מיכל מים שהיה על חדר האוכל ובית התינוקות. במבנה שהיה בעבר בית ערבי.
כעבור שנה החליטו החברים להעביר את הישוב למקום קבע בגבעה הסמוכה.
מגדל המים במשק
עם הקמת ישוב הקבע הוחלט על הקמת מגדל המים, כדי לספק מים בצורה סדירה לבתי החברים, לרפת, ללול ולהשקיית השדות.
בשנת 1952 לפני 64 שנה הוקם מגדל המים, המגדל הוקם במקום גבוה במשק ליד בית הכנסת. מחלקת הבניה והתכנון של הקיבוץ הארצי תכננו את המגדל גודלו של מגדל היה 300 קוב, בניגוד למגדל בגוש הוא היה גדול יותר צר וארוך.
המגדל היה מחולק לשתי קומות: הקומה העליונה - 150 קוב. לשתיה בבתי החברים.
הקומה התחתונה - 150קוב. לרפת, ללול ולהשקיית השדות.
שלושת הבארות בשדות: בארות א', ב', ג' מילאו את מגדל המים באמצעות הפעלת משאבות.
האחראי על תפעול המגדל היה קלמן שטרומר, אשר עבד שנים רבות בגידולי השדה.
תחת הרושם של מלחמת העצמאות, שבהם נפגעו מגדלי המים על ידי המצרים, החליטו מיד עם ההקמה, לשתול עצי קזוארינה (עצים שמקורם מאוסטרליה) מסביב למגדל, במטרה להסוות ולהסתיר. כמו-כן, נבנה סולם טיפוס בצד הנגדי והרחוק.
יוסף שלסינגר נזכר, שמידי פעם קרה שהרפתנים העירו אותו באמצע הלילה וביקשו ממנו להפעיל את המשאבות שבבארות, במטרה למלא מים, מהסיבה שהיה חסר במגדל.
עם חיבור המים במשק לקו "ירקון – נגב" בשנת 1961, חדל מגדל המים למלא את ייעודו הראשוני.
בראש מגדל המים מוצבת חנוכיה גדולה. נחום לבבי ז"ל בנה את החנוכיה, והיא הודלקה במשך שנים רבות. בשנים הראשונות ביום העצמאות היו מניפים את דגל המדינה. אלי שפירא בנו של שמואל שפירא עשה סנפלינג מהמגדל. מגדל המים שימש גם כתצפית ולצילום נוף המשק. בראש השנה נהוג להתפלל תשליך ליד המגדל.
ברצוני להמליץ להכנס לאינטרנט ולראות סרטון ישן ונדיר של משואות יצחק מלפני 50 שנה. כפי שצולם ממגדל המים ע"י מתנדב מחו"ל שבנתיים עלה ארצה וידוע היום בתור פרופסור סוקולוב.
בסרטון שצולם בצבע, אפשר לראות את בית הכנסת לפני ההרחבה, את הרפת, הלולים, מכון התערובת והצרכניה. וכן לראות את המשק ללא כבישים. וגם את בית משפחת שמואל ליבנה וילדיהם.
נסו לזהות למי כל בית שייך . יש לכתוב ביו-טיוב: "הסרטה ישנה של משואות יצחק ומש' ליבנה".
מגדל המים זקוק לשיקום ושיפוץ, אני מציע להציב שלט שיספר את סיפורו, לצבוע ולהציב תאורה מתאימה כמו מגדל המים בנגבה.
זהו סיפורו של מגדל המים, מהסמלים החיצוניים של יישובנו המקום החשוב הזה אשר סיפק מים בשנותיה הראשונות של המשק.
ברצוני להודות:
לשמואל ליבנהג וגבריאל הרטוב ז"ל, יוסף שליסנגר, קלמן שטרומר, רחל דורון, אליעזר בשן, ומאיר באום יבדל"א. רחל דורון, אליעזר בשן, ומאיר באום יבדל"א.
|
Description
|
