|
בס"ד,
שבעים שנה למועצה שפיר.
מאת: ישראל … בס"ד,
שבעים שנה למועצה שפיר.
מאת: ישראל זיסק.
"שפיר"- מועצה אזורית חדשה".
(עיתון "הבוקר",17.9.1950).
מזל טוב.
שבעים שנה מלאו למועצה אזורית שפיר.
עם עלייתם להתיישבות של משואות יצחק, עין צורים, שפיר וזרחיה,
רצונם היה תחילה להצטרף למועצה אזורית באר טוביה השכנה.
תשובתם של באר טוביה היתה שלילית, שאין הם מעוניינים בצרוף ישובים דתיים.
מכאן צמח הרעיון להקים מועצה אזורית עבור גוש הישובים הדתיים השכנים.
כעבור זמן קצר הצטרפו מספר מושבים נוספים: קוממיות,זבדיאל,רווחה ועוד.
לראש המועצה הראשון התמנה אהרון מאיר ז"ל ממשואות יצחק.
משרד המועצה בשנותיה הראשונות שכן במשק, באזור שכיום סככת בית האריזה החדש: "פרי דגנים".
המבנה היה צריף עם פרוזדור וכמה חדרים.
כעבור שנים, המשרד עבר למרכז שפירא למבנה בסמוך לבית הספר היסודי,
מקום שם היה בעבר גם מרכז יום לקשיש של המועצה, בניהולו של שלמה רימון.
הקמת בית הספר שפיר:
בשנת תשי"ב-1952 הוקם בית הספר "שפיר".
מושקה מספר:
"בית הספר האזורי בשפיר היה בבחינת מהפיכה. עד לאותו זמן למדו הילדים כל אחד כל אחד
בישובו. הרעיון להקים בית ספר משותף לילדי ותיקים ועולים היה רעיון שלי. לאחר מאמצים, פגישות
עם הורים, ואסיפות חברים, הצלחתי לשכנע את חברינו במשק משואות יצחק, הן את החברים
העולים החדשים ממזרח אירופה (הונגריה וצ'כיה) במושב שפיר והן את החברים העולים החדשים
בזרחיה, רובם ככולם עולים מפרס. החששות היו מרובים, כל אחד מן הישובים חשש שמא יבולע
לילדיו ולא יקבלו את המגיע להם ברמה חינוכית".
מרכז שפירא- מרכז אזורי ראשון מסוגו:
מושקה מספר על הרעיון מאחורי הקמת מרכז שפירא בשנת תשי"ח-1958:
"סיפורו של מרכז שפירא הינו מורכב.
עם תחילת עליית הישובים על הקרקע בשנת תש"ט-1949, כאשר משואות יצחק עין צורים ומושב שפיר
עלו על הקרקע, היה הכפר סוואפיר עדיין בחורבנו על הגבעה הנטושה בין משואות יצחק לעין צורים.
בעת כניסתי לתפקיד ראש המועצה החלטתי להקים במקום את בית הספר האזורי המשותף.
בזמנו הייתה זאת החלטה משותפת עם המחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ומשרד החינוך.
באותו זמן היה מקובל להקים בתי ספר אזוריים ללא מוסדות נוספים באותו מקום.
הסוכנות הקימה בזמנו בכל מושב עולים חמשה בתים עבור בעלי מקצוע (מורים, רופא, אחות, מנהל צרכניה וכו').
אני הצעתי הצעה מהפכנית. במקום להקים את חמשת הבתים בכל אחד מהישובים הסמוכים,
להקים בתים אלה ליד בית הספר ובכך להחיות את המרכז, לא רק עבור קיום בית ספר כי אם תחילתו של מרכז אזורי חי.
קבלתי לכך את אישור המוסדות והיינו המרכז האזורי הראשון החי שליד בית הספר מוקם מרכז מגורים.
בתחילתו בנו המוסדות עשרים בתים ראשונים (ארבעה ישובים – משואות יצחק, עין צורים, שפיר וזרחיה, חמישה בתים ובסך הכל עשרים בתים).
מרכז קהילתי נוסף הוקם בדרום המועצה היה אבן שמואל,
אשר הוקם בשנת תשט"ז-1956.
בישוב קיימים מוסדות חינוך רבים
בין השאר: אולפנת אבן שמואל,
אשר היא בין האולפנות המובילות והמצטיינות בארץ.
מושקה:
"זו הייתה תשובה על כך שהקימו את הישיבה התיכונית לבנים ב"אור עציון"
שבמרכז שפירא וקבעו מראש שהמוסד התיכוני לבנות יוקם באבן שמואל".
המועצה מחולקת לשלושה גושי התיישבות:
הגוש הצפוני:
משואות יצחק, מרכז שפירא, שפיר, עין צורים וזרחיה.
הגוש הצפוני לומד בבית הספר שפיר.
גוש המרכז:
רווחה, אלומה, קוממיות, זבדיאל.
הגוש הדרומי:
אבן שמואל, איתן, עוזה, שלווה, ונועם.
גושי המרכז והדרומי לומדים ברובם באבן שמואל.
אלומה וקוממיות לומדים במוסדות שלהם. שמואל.
אלומה וקוממיות לומדים במוסדות שלהם.
|
Description
|
|
ואלה שמות ישובי המועצה:
אבן שמואל:
… ואלה שמות ישובי המועצה:
אבן שמואל:
אבן שמואל: על שם הנדיב שמואל ברונפמן מקנדה.
שם קודם: "אומן"
נוסד: בשנת תשט"ז-1956 כיישוב קהילתי.
מספר תושבים: כ-1,332(כולל שכונת ההרחבה).
מושב איתן:
מקור השם: "וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן "(עמוס ה'-כ"ד)
שמות קודמים : עוזה ג', לכיש 9.
נוסד: בשנת תשט"ו- 1955.
מס תושבים: כ-504.
אלומה:
פירוש השם אלומה: צרור שיבולים והוא מבטא את האופי החקלאי של האזור.
מקור השם: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי,
וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי".(בראשית פרק ל"ז-ז)
שם קודם: חזון יחזקאל.
נוסד: בשנת תשכ"ה-1965
מס' תושבים: כ-513.
זבדיאל:
פירוש השם זבדיאל: מתנת אל
מקור השם: "וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב". (בראשית ל' כ')
שם קודם: גשרון.
נוסד: בשנת תש"י-1950.
מספר תושבים: כ-555.
זרחיה:
פירוש השם זרחיה: אור האל.
מקור השם: "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיע,ַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם". (ישעיהו, נ"ח, י')
נוסד: בשנת תש"י- 1950 על ידי יוצאי פרס איראן
מספר תושבים: כ- 757.
מרכז שפירא:
פירוש השם מרכז שפירא: לזכרו של השר חיים משה שפירא ז"ל, ממנהיגי הציונות הדתית.
שם קודם: דגנים (על שמה של החווה החקלאית אשר הייתה באזור בשנות החמישים).
נוסד: בשנת תשי"ח-1958.
בשנת תשנ"ו-1995 הוקמה שכונת "אחוזת אתרוג".
מספר תושבים: כ-2183.
משואות יצחק:
מקור השם: על-שם הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי לישראל בתקופת השואה והקמת המדינה.
נוסד: הוקמה לראשונה בגוש עציון בשנת תש"ו(1945) ובפעם השניה באדמת סואפיר בשנת תש"ט(1949).
מספר תושבים: 693.
נועם:
מקור השם: סמלי, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג', יז')
שמות קודמים: לכיש 14
נוסד: בשנת תשט"ט-1955 על-ידי עולים ממרוקו.
מספר תושבים: כ-448.
עוזה:
מקור השם: לקוח מספר תהילים: "צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (ס"ח, כ"ט).
פסוק זה מתאר חגיגות ושימחת ניצחון בישראל לאחר מלחמה.
שמות קודמים: פלוג'ה 4 , א'.
נוסד: תשי"א- 1950 על ידי עולים מלוב.
מספר תושבים: כ-505.
בשנת תשי"ד-1954, הוקמה העיר קרית גת
על אדמות מושב עוזה.
עין צורים:
פירוש השם עין צורים: מעין הנובע מתוך הסלעים.
נוסד: הוקמה לראשונה בגוש עציון בשנת תש"ז- 1946, בפעם השנייה באדמת סואפיר בשנת תש"ט- 1949.
מספר תושבים: כ-775.
קוממיות:
פירוש השם קוממיות: עצמאות, ריבונות.
מקור השם: "אֲנִי השם אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". (ויקרא, פרק כו, פסוק יג)
נוסד: תש"י-1950 על ידי צעירי אגודת ישראל.
מספר תושבים: כ-470.
רווחה:
מקור השם: סמלי, המבטא את תחושת הרווחה לאחר הדיפת הפולש המצרי מחזית נגבה.
שם קודם: זבדיאל ב'.
נוסד: תשי"ג-1953 על ידי עולים מכורדיסטן ועיראק.
מספר תושבים: כ-577.
שלווה:
מקור השם: "יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ." (תהילים, קכ"ב, ז')
שם קודם: אחוזם ב'.
נוסד: בשנת תשי"ב- 1952 על ידי יוצאי לוב וטוניס.
מספר תושבים: כ-479.
שפיר:
מקור השם: קרוי על שם יישוב מקראי המוזכר בתנ"ך: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר" (מיכה א', יא'), שמה הערבי: 'סואפיר שרקיה'.
נוסד: בשנת תש"ט- 1949 על-ידי יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה
מספר תושבים: כ-910.
ישוב נוסף שהיה והתפרק:
מושב כרמון:
ישוב שהיה מדרום מזרח לצומת "הודיה" וצפונית מערבית לקיבוץ נגבה, בקצה גבול המערבי של המועצה האזורית שפיר.
הוקם למחרת יום הכיפורים תשי"ג(1952).
את המושב איכלסו כחמישים משפחות של עולים מבוגרים מרומניה כבני חמישים ומעלה.
מצבו הכלכלי של הישוב היה קשה.
התושבים התפרנסו מהכרמים שנשארו מתקופת
הכפר הערבי ג'וליס לשעבר.
ובשנת תשכ"א-1961 הסוכנות היהודית
החליטה לפרק את הישוב את הישוב
ולפזר את התושבים ברחבי הארץ.
להלן שמות ראשי המועצה לדורותיהם:
אהרון מאיר: תשי"א (1950)-תשי"ב(1952).
משה מושקוביץ: תשי"ב(1952)-תשמ"א(1981).
משה אברהמי: תשמ"א(1981)-תשנ"ד(1994).
עמוס שמעון מגידיש: תשנ"ד(1994)-תשס"ב(2002).
אשר אברג'ל: תשס"ב(2002)-תשע"ח(2018).
אדיר נעמן: ראש המועצה הנוכחי, מכהן משנת תשע"ט(2018).
לצערנו, אהרון מאיר ועמוס שמעון מגידיש הלכו לעולמם.
יהי זכרם ברוך.
במשך 46 שנים היה הרב בנימין אביעד זצ"ל רבה של המועצה.
בימי החול היה הרב אביעד זצ"ל עובר בין מושבי האזור
רכוב על ווספה ומשום כך זכה לכינוי "הרב על הווספה" וכן לכינוי "הרב הנודד".
במבט לאחור של שבעים שנה למועצה,
מושקה אומר שמדובר בהישג גדול מאד
של מועצה המבוססת על תורה ומצוות.
לא רק שכנות של ישובים,
אלא שותפות ביניהם.
לא רק שכנות של ישובים,
אלא שותפות ביניהם.
|
LongDescription
|
