|
מרבית תושבי הכפר הם צאצאי פליטים פלסטינים. … מרבית תושבי הכפר הם צאצאי פליטים פלסטינים. בשנת 1948 נאלץ רופא פלסטיני ערבי להימלט מהכפר טאבסור שעל אדמותיו שוכנות היום רעננה ובצרה. בבעלות הרופא (רופא - "טביב", בערבית) היו 125 דונם אדמה עליהם התיישבו הוא ומשפחתו והמקום נקרא עיזבת א-טביב. תושבי המקום רכשו אדמות נוספות בסביבתו ובמרוצת השנים והצטרפו אליהם משפחות נוספות, בהם גם מיעוט ממוצא בדואי. בתקופת השלטון הירדני סווג הכפר כשטח חקלאי, ורק שישה בתים בו היו בעלי היתר מהרשויות הירדניות.
מאז תחילת הממשל הצבאי הישראלי ביהודה, השומרון ורצועת עזה, בשנת 1967, הכפר אינו מוכר רשמית, ולא ניתנו בו אישורי בנייה, אף לא למבנים ציבוריים כגון גן ילדים, כך שכ-90% מ-50 מהמבנים בכפר נחשבים כלא-חוקיים, ולרבים קיימים צווי הריסה. בעקבות מצב זה הכפר גם לא מחובר למערכות חשמל וביוב, אך בשנת 2004 ניתן אישור ישראלי לחברו למערכת המים של מקורות, במימון תוכנית הפיתוח של האו"ם. בשנת 2004 בעקבות בניית גדר ההפרדה באזור ג'יוס, שהתוואי שלה חדר אל שטח יהודה ושומרון, הופרד הכפר מכ-40% מאדמותיו, עליהם גדלו בעיקר עצי זית וחיטה % מאדמותיו, עליהם גדלו בעיקר עצי זית וחיטה
|
Description
|
