|
מערת צדקיהו היא למעשה מערה מלאכותית, מחצבה … מערת צדקיהו היא למעשה מערה מלאכותית, מחצבה ענקית, ראשיתה אכן במערה קרסטית מערת חללים בתוך סלע קרטון משובח ממנו ניתן לחצוב אבנים יפות לבניה בירושלים. ואכן ככל הנראה החל מתקופת בית שני שימש המקום כמחצבה ממנה חצבו אבנים לבניה בירושלים. אומנם בניגוד למה שסברו מקצת החוקרים, אבני הכותל לא נחצבו כאן, אך לא מן הנמנע כי בניינים רבים באזור ירושלים המפוארת של ימי בית שני, נחצבו במערה זאת. ויכול ואכן התיאור של מחצבות הורדוס המלך, מתייחסות גם כן למערה זאת. לציין בכמה מקומות סביב ירושלים העתיקה נמצאו מחצבות גדולות,.
שטח המערה כ- 9000 מ"ר ואורכה עד כ- 330 מטרים חלקה במחילות היורדות לעומק מתוך סעיפים במערה. רוחבה המרבי כ-100 מטרים, וגובהה המרבי כ-15 מטרים. המערה חצובה בעומר של כ-15 מטרים מתחת לבתים שמעליה. למערה אולמות רבים וחללים ומחילות. ובאחד מן האולמות נביעה קטנה משקע בקיר.
שמה של המערה קשורה במסורת בריחתו של צדקיהו מלך יהודה כפי שמסופר בספר מלכים ב' פרק כ"ה " ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה " (סיפור זה מובא כמעט בלשונו גם בספר ירמיהו)
רש"י בספר יחזקאל כותב כך " 'וּפָרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְאוֹתָהּ לֹא יִרְאֶה וְשָׁם יָמוּת' (יחזקאל פרק י"ב, יג) - מערה הייתה לו (לצדקיהו) מביתו עד ערבות יריחו ויצא דרך המערה. מה עשה הקב"ה? - הביא צבי אחד לפני חיל כשדים, והולך לפניהם על גג המערה, והם רודפים אותו. וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו ראוהו יוצא ותפשוהו. "
ועל פי מסורת זאת, יוחסה מערה זאת למערה שדרכה נמלט צדקיהו ליריחו.
בתוספתא (מן התקופה הרומית) מוזכרת המערה באחת מן ההלכות. ובשנת 998 מזכירה הנוסע והחוקר המוסלמי אל מוקדסי בה הוא מערער על המסורת המוסלמית ששררה אז כי מדובר במערה בה נבלעו קורח ועדתו.
במהלך בניית החומה ביוזמת הסולטאן סולימאן המפואר במחצית המאה ה-16, הוא ציווה לסתום את פתח המערה ולהעלימה מחשש לנקודת חדירה לתוך העיר, ופתח המערה נסתם בסלעים עפר ואבנים. וכן ברבות השנים נעלמה מערה זאת מעיני הציבור והוזכרה באגדות וסיפורי עם, ואף מקומה לא היה ידוע (ויוחס לפעמים לדרום העיר) אולם בשנת 1854 יוצא החוקר הבריטי המפורסם גימס ברקלי, לטייל יחד עם כלבו סמוך לשער שכם החיצוני, ולפתע כלבו "נעלם" בתוך חלל שנוצר בלב ערימת זבל ועפר ענקית, דבר שנוצר עקב סחף בשל כמויות הגשם הגדולות שירדו בשנה זאת. ברקלי שנפעם מהתגלית, המשיך ויזם פינוי ערימות הזבל והעפר, וכך שוב נתגלתה מערת צדקיהו.
כיום המערה בניהול והחזקת החברה לפיתוח ירושלים שסידרה יפה והציבה תאורה מיוחדת, שומר מוצב בפתח, והיא פתוחה לציבור בשעות פתיחה המפורסמות מעת לעת. אין חניה ליד המערה, וניתן להחנות באחד מהחניונים בתשלום באזור, או להגיע בתחבורה ציבורית או ברכבת הקלה שתחנה שלה נמצאת סמוך לשער שכם, המערה קרובה מאוד לשער שכם. סמוך לשער שכם, המערה קרובה מאוד לשער שכם.
|
Description
|
