|
זהו סיפורו של הבית באחוזה 11 מתחם נטוש יפי … זהו סיפורו של הבית באחוזה 11 מתחם נטוש יפיפה. מורכב ממספר מבנים, שנראים כמו משק - בית מגורים ומספר מבני עזר ושטחים נרחבים נוספים
אביה של יאירה, ליאופולד (אריה) לפטה, היה בן למשפחת תעשיינים יהודים אמידים בלטביה שהתמחו בייצור שימורים. הוא החליט לעלות לארץ בשנת 1932 וייסד בנתניה את מפעל השימורים הראשון בישראל - "פרי מזון". למרות התקופה הקשה (הבריטיים שלטו בארץ והידקו את המצור הימי על ארץ ישראל), מפעל השימורים בנתניה התפתח וליאופולד לפטה, הפך לדמות מרכזית ברעיון הגשמת הציונות.
ב - 1939 לאחר שנים של פרעות ביהודים וימי צנע, החליט ליאופולד לעבור לרעננה. הוא הקים מפעל שימורים חדש לדגים וירקות במה שהיה פעם קצה קצהו של רחוב רבוצקי, הפעם נשאה הפירמה את שם משפחתו - "לפטה". המפעל המשגשג העסיק ותיקים, עולים חדשים וגם ערבים מכפרי הסביבה. במפעל יוצרו מלפפונים חמוצים שיאירה מספרת שהיו הכי טובים בארץ, ירקות משומרים אחרים וגם סרדינים במיץ עגבניות שנקראו "ביצ'קי" אנשי רעננה היו נעזרים במפעל כדי לאטום את הריבות והשימורים הביתיים שלהם.
בני הזוג הפכו לבעלי השפעה במושבה. הם אף תרמו כספים לרכישת כלי נשק לטובת הגנה על רעננה והסביבה. איסיה גם הקימה ברעננה קופת צדקה לסייע לאנשים ולמשפחות במצוקה.
לאחר מותו של ליאופולד בשנת 1974 המשיכה איסיה לנהל את מפעל "לפטה" עד לסגירתו בשנת 1982, איסיה הלכה לעולמה בשנת 2003.
הבית בקצה העיר היה בית המשפחה. שם גידלו בני הזוג לפטה את שתי בנותיהן, יאירה ורחל.
בחצר הבית היו כמה מבנים: מחסן של חומרי גלם – שקי סוכר ומלח, קנקני חומץ, יאירה מספרת שריח החומץ ליווה אותה בילדותה והיא זוכרת אותו באהבה. לימים המחסן הפך לסטודיו של יאירה שם למדו רבים מילדי רעננה אומנות. במבנה נוסף התגוררו שלוש משפחות של עולים ובמבנה קטנטן נוסף התגורר השומר ששמר על מחסן חומרי הגלם.
מאז המתחם עבר מספר ידיים, ננטש, תוכניות פיתוח על השטח וקו המתח הגבוה שעובר בו מונעים ככל הנראה חידוש ומגורים בשטח. בר בו מונעים ככל הנראה חידוש ומגורים בשטח.
|
Description
|
