|
ציוני דרך של הישוב עטרות - מתוך אתר הישוב: … ציוני דרך של הישוב עטרות - מתוך אתר הישוב:
1912
"הכשרת הישוב" רוכשת את אדמות המקום מערביי קלנדיה, ג'דירה וביר נבאלא.
1914
"קבוצת קלנדיה" (הראשונה) עולה למקום כ"קבוצת עבודה",
תפקידה לשמור ולעבד את את הקרקע והמטעים.
1919
מלחמת העולם ה-I הסתיימה ומתארגנת "קבוצת קלנדיה" (השניה )
העולה כ"קבוצת עבודה" חבריה הם מייסדי עטרות.
1922
שלטונות המנדט הבריטי מחליטים להקים במקום שדה תעופה.
החלה גזירת הפקעת אדמות הישוב.
1923
"קבוצת קלנדיה" עוברת למסגרת חיים של מושב עובדים ושמו "עטרות", על שם היישוב המקראי "עטרות" שבבנימין, ששמו השתמר לפי הסברה ב"ח'רבת עטארה" הסמוכה.
הקרן הקיימת רוכשת מ"הכשרת הישוב" 374 דונם לבניית המושב.
1925
רכישת הפרות ההולנדיות שהקנו מוניטין לרפת עטרות.
1927
רכישת בניית 18 הבתים הראשונים לאחר מגורים זמניים בלולים.
1928
הושלמה בניית ה" בור "- בריכת אגירה למי גשמים.
הפתרון היה חלקי, הובלת המים נמשכה.
1929
מאורעות תרפ"ט.
הישוב בסכנת קיום השלטונות סייעו בהגנה, נשים וילדים פונו לירושלים.
1931
הפקעת אדמות שניה להגדלת מסלול האווירונים ( האירודרום ).
1936-1939
בשלוש שנות ה"מאורעות" עמד הישוב בגבורה עילאית יומם וליל בהתקפות על המושב ובדרכים אליו.
עשרים וארבע משפחות המושב שכלו חמישה חברים (!)
1944
חגיגות ה- 25 היישוב משגשג ופורח למרות הקשיים.
1946
קמה " התיישבות חדשה " לאחר שנים של תחנונים נוספו למושב חמש עשרה משפחות.
29.11.1947
החלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת הארץ.
עטרות מחוץ לתחומי המדינה היהודית המוצעת בגבולות החלוקה.
החלו התקפות על המושב ועל התחבורה.
24.03.1948
עטרות במצור מוחלט אין יוצא ואין בא.
שיירת עטרות הותקפה בשועפט וארבעה עשר לוחמים נהרגו.
ההתקפה על שיירת עטרות
אפריל 1948
פינוי נשים וילדים.
הנציב העליון ממריא מעטרות לחיפה ויוצא מהארץ.
מגיני עטרות משתלטים על שדה התעופה ומקבלים בתדהמה את פקודת הפינוי ממטה ההגנה בירושלים.
57 המגינים נאלצים לסגת בחשיכה לנווה יעקב הסמוכה.
15.05.1948
עטרות עולה באש ונבזזת ע"י ערביי האיזור.
07.06.1967
מלחמת ששת הימים - צה"ל משחרר את עטרות
שדה התעופה
1920
שלטונות המנדט הבריטי מחליטים על הקמת שדה-תעופה ליד ירושלים ובוחרים באדמות המטעים שסוקלו ועובדו ע"י חלוצי עטרות.
מתקיים משא ומתן ממושך על הפקעת האדמות.
1922
הקמת ה"ארודרום".
בראשיתו מנחת לא סלול שחוצים אותו כביש ירושלים-רמאללה והדרך לשדות המושב.
התנועה בכביש ירושלים-רמאללה נעצרת ע"י מחסום שיורד כשנוחת אווירון.
28.08.1925
הלורד פלומר מגיע לראשונה בטיסה מרבת עמון לעטרות.
18.03.1927
חנוכת אווירון "קריית ירושלים" בקו לונדון-הודו (חניית ביניים בעטרות).
1929
"מאורעות תרפ"ט": הישוב בסכנת חורבן נשים וילדים פונו לירושלים השלטונות הבריטים מביאים תגבורת את " האוקספורדים " ששהו בארץ וחיילים בהובלה מוטסת ממצרים .
1931
הגדלת השדה. הפקעה נוספת והסכם המגביל בנייה ונטיעה בשטחים מסויימים .
1936 - 1939
"מאורעות": אוירוני ה- RAF גומלים טובה לעטרות בדיווח על תנועת הכנופיות וסילוקן.
נוטרים יהודים שומרים על השדה ועל עטרות.
1937
תכניות הרחבה-להפעלת תעופה אזרחית .
חברת " נתיבי אויר לישראל " (יזם ויסד פנחס רוטנברג) מתכננת קו עטרות-חיפה (החברה התפרקה בפרוץ מלחמת העולם ה-2).
1938
הוקמה ע"י השלטונות הבריטים " חטיבת נוטרי חיל האוויר המלכותי " במסגרתה גויסו 16 הנוטרים הראשונים חלקם הוצבו בעטרות והצטרפו לימים למושב.
1948
השדה משמש "קיר מגן" מחד אך מונע חופש פעולה, לא מאפשר הצנחת מזון ותחמושת לעטרות הנצורה.
01.05.1948
פינוי נשים וילדים לירושלים בחסות הבריטים.
14.05.1948
הנציב העליון סר אלן קנינגהם נוסע בשיירה מירושלים לעטרות וממריא לחיפה על מנת לצאת מן הארץ.
מגיני עטרות משתלטים על השדה, ממקשים אותו מכל עבר ומודיעים למטה ההגנה: "השדה בידינו".המגינים מצפים לנחיתת אווירונים של "שרות האוויר", אך מקבלים פקודה: לסגת עם ליל לנווה-יעקב .
15.05.1948
השדה יחד עם עטרות נבזזים ועולים באש .
שנות ה-50
השלטונות הירדנים מרחיבים ומגדילים את השדה תוך כדי הרס בתי המושב ופינוי בית הקברות של עטרות.
השדה הופך לנמל תעופה מרכזי של ממלכת ירדן.
1965
השדה מורחב ונפתח לתעופה בינלאומית.
07.06.1967
מלחמת ששת הימים - צה"ל משחרר את עטרות.
ותיקי עטרות נפגשים על המסלול ומחפשים שרידים מעטרות.
1967
שדה התעופה קלנדיה מוכלל בתחום המוניציפלי המורחב של ירושלים, ולפיכך נכנס לריבונות ישראלית מלאה.
השדה משמש רק לטיסות פנים ארציות עקב חרם בינלאומי .
1972
השדה מורחב ומשופץ לקליטת מטוסי נוסעים גדולים.
1974
שיפוץ נוסף ופתיחת אולם נוסעים.
1981
טכס מתן אות הקוממיות למגני עטרות ונוה יעקב על מסלול שדה התעופה בעטרות.
ינואר 1999
חנוכת אתר זיכרון לעטרות בטרמינל הנוסעים. "עטרות 1948 - 1919"
2000
אינתיפאדה שניה ערביי הסביבה מנסים לפרוץ לשדה התעופה,השדה משותק וחדל לפעול. בנין הנוסעים הרוס בחלקו ועמו אתר ההנצחה שדה התעופה אינו פעיל יותר.
אתר הישוב מצורף בקישור.
כיום נמל התעופה הנטוש תחום בין חומות ההפרדה הגובלות עמו מצפון {כפר עקב} וממערב {קלנדיה}.
הוא משמש חניון אוטובוסים למסוף התחבורה הציבורית החדש שהוקם בקצה המזרחי של מסלול ההמראה. ית החדש שהוקם בקצה המזרחי של מסלול ההמראה.
|
LongDescription
|
